ת"א 17820-08-18

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית המשפט לעניין פסילת חוות דעת מומחה, בהתבסס על הנתונים שסופקו: **נושא ההחלטה:** בקשה לפסילת חוות דעת של מומחה בית המשפט, בשל העברת חומר חקירה (סרטון ממצלמה נסתרת) למומחה על ידי הנתבעת. **הרקע העובדתי:** התובע הגיש תביעה כנגד עיריית רמת גן. הנתבעת, לצורך בחינת טענות התובע, העבירה למומחה בית המשפט סרטון ממצלמה נסתרת, המתעד את התובע הולך ללא צליעה. התובע עתר לפסילת חוות הדעת של המומחה, בטענה כי העברת חומר חקירה אסור למומחה, ובכך "זוהמה" חוות הדעת. הנתבעת טענה כי התקנות אינן אוסרות על העברת חומר שאינו חומר רפואי, וכי נוכח אי-התאמה בין ממצאים קליניים לתלונות התובע, נאלצה לבצע מעקב. **המסגרת הנורמטיבית והפסיקתית:** 1. **כללי העברת מסמכים למומחה:** * **תקנה 132 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984:** קובעת כי מומחה רפואי מטעם בית המשפט רשאי לדרוש מהצדדים **חומר רפואי בלבד**. מטרת התקנה היא לאפשר למומחה לגבש את חוות דעתו על יסוד נתונים רפואיים, בדיקתו, תיאור האירוע וחומר רפואי רלוונטי. * **תקנה 8 לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים):** מתייחסת באופן ספציפי לתאונות דרכים, וקובעת כי יש להעביר למומחה **מסמכים הנוגעים לטיפול הרפואי** בלבד, ושאינם מהווים חוות דעת רפואית. * **פסיקה (רע"א 4640/90 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' מטס):** קבעה כי מסמכים כגון דוחות חקירה, תמונות וסרטונים המתעדים את התובע, **אסורים להצגה בפני מומחה בית המשפט לפני מתן חוות דעתו**. על המומחה להסתמך על התרשמותו, הבדיקה, האנמנזה והחומר הרפואי ה"בסיסי". ניתן להציג ראיות אלו בשלב חקירתו הנגדית של המומחה או בשלב שאלות הבהרה. 2. **עקרונות פסילת חוות דעת מומחה:** * **פגם היורד לשורש העניין:** הלכה פסוקה היא כי **לא בנקל תיפסל חוות דעתו של מומחה בית המשפט**. פסילה תתבצע רק כאשר קיים פגם היורד לשורש העניין, וכאשר הדבר נדרש למניעת עיוות דין. גם אם המומחה נחשף לחומרים פסולים, לא תמיד יוחלף המומחה או תיפסל חוות דעתו. * **בחינת הליך המינוי וגיבוש חוות הדעת:** יש לבחון הן את הליך מינוי המומחה והן את תקינות הליך גיבוש חוות הדעת (רע"א 9027/07). * **השפעת חומרים על חוות הדעת:** קיים איזון עדין בין הצורך להעביר מלוא המידע למומחה לבין הצורך למנוע העברת חומרים אסורים. * **מבחן המקרקעין (Case-by-case):** יש לבחון כל מקרה לגופו. אם חוות הדעת לא נפגעה כתוצאה מהחומר שהועבר, ולא נגרם עיוות דין, אין מקום לפסילה. יש להיזהר מפני פסילת מומחים בשל חשש רחוק לפגיעה בעצמאותם או בשל ניצול פגמים טכניים. (רע"א 408/14). * **השפעת החומר על קביעות המומחה:** המבחן המכריע הוא האם החומר הפסול אכן השפיע על קביעותיו של המומחה. **ניתוח בית המשפט וההכרעה:** 1. **התנהלות הנתבעת:** בית המשפט קבע כי הנתבעת **לא הייתה רשאית** להעביר את סרטון המעקב לידי המומחה מבלי ליטול רשות מבית המשפט, ובפרט בהתחשב במחלוקות הנפוצות בנושא. העברת הסרטון ללא רשות וללא המצאתו קודם לכן לידי בית המשפט, נחשבת בעיני בית המשפט כ"עשיית דין לעצמה" והתנהלות "קלוקלת". 2. **תחולת ההלכה הפסוקה:** בית המשפט אימץ את ההלכה הפסוקה הקובעת כי יש להימנע מפסילת חוות דעת מומחה באופן אוטומטי. הפסיקה מדגישה כי פסילה תתבצע רק במקרים חריגים, כאשר קיים פגם יסודי והחשש לעיוות דין ממשי. 3. **בחינת השפעת הסרטון על חוות הדעת:** * בית המשפט בחן את חוות דעת המומחה (ד"ר ברק חביב) ומצא כי: * המומחה אמנם ציין שהסרטון היה חלק מהחומר שהונח לפניו. * **אך, התובע לא התלונן בפני המומחה על צליעה.** * **המומחה כלל לא התייחס לסרטון בחוות דעתו, לא לחיוב ולא לשלילה.** * בבדיקתו הגופנית, המומחה קבע כי התובע הולך **ללא צליעה**. * גם מחוות דעת מומחים אחרים (אם היו כאלה) לא עלתה תלונה או ממצא של צליעה. * **מסקנה:** נוכח העובדות הנ"ל, קבע בית המשפט כי **"נראה כי בפועל הסרטון לא השפיע על קביעותיו בנוגע לנכותו של התובע"**. משכך, לא נמצאה "טעם של ממש" לפסילת חוות הדעת. 4. **השלכות נוספות:** * בית המשפט הדגיש כי **אינו מחויב לאמץ את חוות דעת המומחה באופן עיוור**, והוא רשאי לסטות ממנה. * **החלטה על הוצאות:** על אף דחיית הבקשה לפסילת חוות הדעת, ובשל התנהלותה הקלוקלת של הנתבעת, **חייבה הנתבעת בהוצאות התובע בסך 5,000 ש"ח** בגין בקשה זו. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **פרשנות תקנה 132 לתקנות סדר הדין האזרחי:** בית המשפט אישר כי תקנה זו, גם אם אינה עוסקת ישירות בסרטוני מעקב, מבטאת את הגיון הפסיקה לפיו יש להגביל את החומר המועבר למומחה לנתונים רפואיים בסיסיים. * **הבחנה בין חומר אסור להשפעתו על הקביעות:** ההחלטה מדגימה את המבחן המרכזי בפסיקה: גם אם נחשף המומחה לחומר אסור, אם הוכח כי החומר לא השפיע בפועל על מסקנותיו, אין בכך עילה לפסילת חוות הדעת. זהו יישום של עקרון היעילות הדיונית ומניעת עיוות דין. * **הרתעה באמצעות חיוב בהוצאות:** החיוב בהוצאות, למרות דחיית הבקשה העיקרית, מהווה אמצעי הרתעתי כנגד התנהלות פסולה של צד, וממחיש את החשיבות של שמירה על כללי המשחק הדיוניים, גם כאשר מדובר בראיות שאינן רפואיות. * **הדגשת תפקיד בית המשפט כ"שומר הסף":** בית המשפט ממחיש את תפקידו בפיקוח על תקינות ההליך, לרבות בבחינת החומר המועבר למומחה, וזאת עוד בטרם ההתייחסות להכרעה לגופו של עניין. **סיכום:** בית המשפט דחה את הבקשה לפסילת חוות דעת מומחה, אך הטיל הוצאות על הנתבעת בשל העברת חומר חקירה אסור למומחה. ההחלטה מדגישה את האיזון בין שמירה על טוהר ההליך המשפטי לבין הצורך להימנע מפסילת חוות דעת מומחה, אלא אם הוכח פגם יסודי שהוביל לפגיעה ממשית בקביעות המומחה או לעיוות דין. ההחלטה מחזקת את העיקרון כי על בתי המשפט לנהוג בזהירות רבה בעת פסילת חוות דעת, ולבחון את ההשפעה הממשית של כל פגם פרוצדורלי על התוצאה הסופית.