סע"ש 15883-05-14

תקציר

פסק הדין דן בחובתו של מעסיק לבטח את עובדיו בביטוח פנסיוני, ובזכותו של העובד לשיפוי אם המעסיק לא יעשה כן. במקרה זה, לא הייתה מחלוקת כי על המעסיק הייתה חובה לבטח את העובד, אך הביטוח לא היה תקף מכיוון שהמעסיק לא מילא את חובתו במועד. בית הדין דחה את הטענות לפיהן העובד היה מבוטח באמצעות חריג בתקנות. נקבע כי לעובד לא היה ביטוח תקף, והאחריות לכך מוטלת על המעסיק, שכן האיחור בהסדרת הביטוח היה רשלני, ובקשתו הנטענת של העובד לעיכוב לא התקבלה כתירוץ תקף. גם טענת ההגנה של המעסיק כי סוכן הביטוח אשם נדחתה, שכן מהראיות עולה כי הסוכן ניסה ליצור קשר עם המעסיק מספר פעמים לצורך מילוי טפסי הביטוח אך לא קיבל את המידע הדרוש. מאחר שהמעסיק לא דאג לביטוח הנדרש, החליט בית הדין כי ראוי להרים את מסך ההתאגדות והטיל על מייסד, הבעלים והמנהל של החברה את האחריות לפיצוי שאירי העובד. בית המשפט הורה על תשלום פיצוי חד פעמי, שייקבע על ידי אקטואר מומחה שימונה על ידי בית המשפט, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. הסכום של 414,167 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, ישולם על ידי המעסיק לתובעים, והמעסיק יישא גם בעלות המומחה שמונה על ידי בית המשפט.