תמ"ש 24117-10-17

תקציר

פסק דין זה דן בתביעת לשון הרע שהגיש אדם נגד כלתו. התובע טען כי הנתבע השמיע לגביו מספר אמירות מכפישות, בישיבת ועדת התכנון וברשתות החברתיות. בישיבת ועדת התכנון טען הנתבע כי התובע התעלל מינית בקטין, וכינה אותו "פדופיל". ועדת התכנון היא ישיבה רב תחומית שמטרתה לדון בטובת הקטין. למרות שהמילה "פדופיל" אינה מופיעה בפרוטוקול הישיבה, אישר משתתף בישיבה כי הנאשם אכן השתמש במונח זה. התובע אף הביא ראיות לפרסומים מכפישים שכתב הנתבע בפייסבוק ובוויקיפדיה, שהיו נגישים לציבור, והכילו פרטים אישיים אודות ההליכים המשפטיים בין הצדדים. הפוסטים האשימו את התובע בהתנהגות בלתי חוקית ולחץ פסיכולוגי. בית המשפט בחן את משמעותם האובייקטיבית של דברי הנתבע ומצא בהם משום לשון הרע, שכן הם עלולים להשפיל את התובע בעיני הציבור, לבזות ולפגוע בו בתפקידיו האישיים והמקצועיים. עוד קבע בית המשפט כי הדברים אינם אמת, וכי הנתבעת לא פעלה בתום לב, שכן לא האמינה לדברים בעצמה, והתכוונה לפגוע בסיכוייה של התובעת להפוך למשפחת אומנה לקטינה. באשר לפרסומים ברשתות החברתיות, טענה הנתבעת כי לא כתבה את ערכי ויקיפדיה, אך בית המשפט מצא כי היא שיתפה את חבריה במידע וקשרה עצמה להצהרות. הנתבעת גם לא סתרה את תוכן תרגומי הפוסטים שצורפו לתביעה. בית המשפט הגיע למסקנה כי התובע הוכיח די הצורך את יסוד הפרסום, וכי תוכן הפרסום מהווה לשון הרע. בית המשפט פסק לתובע פיצוי בסך 50,000 ₪ בגין כל אחד מהפרסומים ברשתות החברתיות, ובסך הכל 50,000 ₪ בגין הפרסום בוועדת התכנון, בסך כולל של 150,000 ₪. כמו כן חויב הנתבע לשלם 50,000 ₪ לטובת התובע הוצאות משפט, וכן 500 ₪ עבור כל אחד מהעדים שנכחו בדיון. פסק הדין התיר גם פרסום גרסה ערוכה של פסק הדין, תוך השמטת פרטים מזהים, במאגרי מידע אלקטרוניים של פסק הדין.