ע"א 1648-03-15

תקציר

עניינו של המקרה הוא בקביעת שיעור הפחת לרכב ליסינג שניזוק והוכרז כאובדן מוחלט לאחר תאונה. המערערת, דראל - רם בע"מ, חברת ליסינג מימוני, החכירה רכב ליחיד באמצעות חברה. המכונית חוברה לנהג אחד ונפגעה בתאונה. חברת הביטוח, פיונטק, הסכימה לפצות את המשכיר על הנזקים, אך ערערה על שיעור הפחת. בית המשפט קמא פסק לטובת פיונטק, וקיבל את טענתה לשיעור הפחתה של 22% על סמך מסמך שהגישה ובו סווג הרכב כרכב חברה. עם זאת, המסמך לא התייחס למכונית כמצורפת לנהג יחיד, דבר שבית המשפט לערעורים מצא כפרט חשוב. בית המשפט התייחס גם למעמדם של מחירוני הרכב בקביעת תגמולי הביטוח והגיע למסקנה כי אין בהם ראיה מספקת. בהסתמך על המחירון המוזכר בפוליסת הביטוח ובהתחשב בפרטיו הספציפיים של הרכב, לרבות הצמדתו לנהג יחיד וקילומטראז' נמוך, קבע בית הדין לערעורים כי שיעור ההפחתה הראוי הוא 14%, בתוספת סכום נוסף בגין הנסועה הנמוכה. פיונטק חויבה לפצות את דראל - רם בע"מ בסכום המחושב, כולל הוצאות ושכר טרחת עורך דין.