עש"א 13277-09-18

תקציר

בית המשפט מצא מספר פגמים בהחלטת המשיב להטיל עיצום כספי על המערערת. ראשית, המשיבה לא ביקשה את חוות דעתו של היועץ המשפטי שלה בדבר האפשרות למחלוקת כנה בציבור באשר לפרשנות החוק, חרף טענות המערערת להגנתו. הדבר שלל מהמערערת משפט מינהלי הוגן, שכן הוא סיכל את יכולתה להסתמך על טענת הגנה משמעותית. שנית, החלטת המשיב התקבלה באיחור בלתי סביר, הן ביחס להנחיות היועץ המשפטי לממשלה והן באופן אובייקטיבי, ללא כל הסבר לשיהוי. חלוף הזמן פגע באפקטיביות של העיצום הכספי, שכן תכליותיו העיקריות – הרתעה והבטחת ציות – כבר לא היו רלוונטיות, שכן המערערת כבר שינתה את שיטת החיוב שלה ועמדה בחוק. ההשפעה המצטברת של פגמים אלה הפכה את ההחלטה לבלתי סבירה ובטלה. משכך, התקבל הערעור, בוטלה ההחלטה וחויב המשיב להשיב למערערת את העיצום הכספי. בנוסף, חויב המשיב בהוצאות המערערת, בסך 20,000 ₪.