ו"ע 22577-03-22

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לבקשתו של מבקש ששמו לא פורסם, שעבד בעבר בקרן ולאחר מכן כיהן בתפקיד בכיר במגזר הציבורי, לחזור לעבוד בקרן לאחר פרישתו מהשירות הציבורי. הדין הרלוונטי במקרה זה הוא סעיף 4 לחוק הצינון, שמטרתו למנוע פגיעה פוטנציאלית בטוהר המידות של השירות הציבורי על ידי כך שעובדים לשעבר לא ינצלו את קשריהם או תפקידיהם לרווח אישי. החוק לוקח בחשבון את סמכויותיו הפוטנציאליות של העובד הפורש, ולא רק את חובותיו בפועל. על הוועדה הממונה על בקשות אלה לאזן בין הצורך לשמור על טוהר המידות לבין זכותו של המבקש לחופש עיסוק. במקרה זה, המבקש מילא תפקיד בכיר בשירות הציבורי, בעל השפעה משמעותית בנושאים כלכליים, לרבות כאלה הקשורים לתחום פעילותה של הקרן. תפקידו הקודם של המועמד בקרן ואופי תפקידו במגזר הציבורי גורמים לכך שקיים סיכון להפרות נתפסות או ממשיות של טוהר המידות אם יחזור לקרן מוקדם מדי לאחר פרישתו מהשירות הציבורי. על הוועדה לשקול את "מראית העין" ואת פוטנציאל הפגיעה, גם אם אין ראיות לנזק ממשי. בקשת המבקש הייתה לקצר את תקופת הצינון, שהיא בדרך כלל שנה לעובדים ברמה זו, כפי שנקבע בהוראת היועץ המשפטי לממשלה 1.1711. הוועדה החליטה כי מתן אפשרות למבקש להתחיל לעבוד בקרן החל משנה לאחר פרישתו מהשירות הציבורי - 4 באוקטובר 2022 - לא יגרום לחשש כלשהו של טוהר המידות, לא נתפס ולא ממשי. החלטה זו התקבלה על יסוד נסיבותיו הספציפיות של המקרה, כאשר הוועדה שקלה את הסיכונים הפוטנציאליים כנגד זכותו של המבקש לחופש עיסוק והצורך להימנע מגרימת נזק כלכלי. הוועדה הדגישה כי בסמכותה להאריך את תקופת הצינון מעבר לתקופה שהציע המשיב, אך במקרה זה מצאה לנכון להסכים להצעת המשיב. עוד מובהר בפסק הדין כי סיום תפקידו של המבקש עקב חילופי שלטון אינו משפיע על ההחלטה, ותקופת הצינון מתחילה ממועד היציאה לתקופת ההסתגלות ולא מיומו האחרון של שירות המדינה.