סע"ש 50637-12-19

תקציר

פסק הדין דן בחוקיות פיטורי עובד, וקובע כי הליך הפיטורים לא התנהל כדין. לעובד לא נערך שימוע ראוי, כנדרש בדין הישראלי, שכן תוצאת השימוע נקבעה מראש. עם זאת, העובדת הביעה בעבר כוונה לצאת לחופשה ונעדרה מחופשת מחלה במשך שלושה חודשים, מה שהצדיק בדיקה מעמיקה יותר עם חזרתה. עם זאת, היה על המעסיק לברר את רצונה של העובדת לאחר חזרתה ולערוך שימוע כדין. לפיכך, העובד זכאי לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין, שהשופט קובע על 7,000 שקל. פסק הדין מתייחס גם לטענת העובדת בדבר חלוקה פיקטיבית של שכרה, שנפסק לטובתה. הנתבעת לא הציגה חוות דעת נגדית ולא הסבירה כראוי את אי ההתאמות בתלושי השכר של העובד, ולכן העובדת זכאית לשכר חסר בסך 62,352 ₪. בנוסף, תביעות המעסיק לקיזוז בגין נזקים שנגרמו על ידי העובד נדחות בשל חוסר ראיות, והודאת המעסיק כי תביעות אלו לא ננקטו. בסך הכל על המעסיק לשלם לעובד הפרשי שכר בסך 62,352 ש"ח, 7,000 ש"ח בגין פיטורים שלא כדין ו-5,000 ש"ח בגין עוגמת נפש, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית אם הסכום לא ישולם בתוך 30 יום. המעסיק יכסה גם את הוצאות העובד, כולל שכר טרחת עורך דין בסך 8,000 ₪. לשני הצדדים שמורה הזכות לערער על ההחלטה לבית הדין הארצי כעניין שבדין.