ע"פ 3242/19
פסק-דין עליון
תקציר
הערעור מתייחס לשאלה האם יש להחשיב תקופה שבה ריצה המשיב עונש מאסר בישראל כתקופת מעצר לצורך הסגרה להולנד. המשיב ריצה עונש מאסר בישראל בגין עבירות סמים כאשר הוגשה בקשת הסגרה בגין עבירות אחרות שבוצעו בהולנד. בית המשפט הישראלי קבע כי המשיב ימשיך לרצות את עונשו אך לא ייחשב כעציר, ומעמדו יהווה חלופת מעצר. בית המשפט נימק זאת בכך שמאחר שהמשיב כבר מרצה עונש מאסר, ספירת הזמן ששהה בישראל לצורך הליכי ההסגרה תהווה כפל ענישה. יתר על כן, תנאי מאסרו, אף שהם דומים לתנאי המעצר, אינם משנים את מעמדו. לפיכך, תקופת שהותו בישראל לא תנוכה מתקופת המאסר שהוא מרצה בהולנד. החלטה זו עולה בקנה אחד עם פסיקות קודמות ונמנעת מיצירת מכשולים בפני הסכמי הסגרה בינלאומיים. השופט ד' מינץ והשופט י' אלרון מסכימים עם החלטה זו.
חקיקה מקושרת
ע"פ 3242/19 היועץ המשפטי לממשלה נ' אליקים אלציק, עליון (18.8.2019)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.