בד"מ 116/98

תקציר

הנאשם, עו"ד ומנכ"ל לשעבר של חברה ממשלתית, הורשע ב-34 עבירות מס ונגזרו עליו 24 חודשי מאסר בפועל (12 חודשי מאסר על תנאי) וקנס בסך מיליון שקל (או 8 חודשי מאסר במקום תשלום) בבית משפט השלום בתל אביב. בעקבות זאת השעתה אותו לשכת עורכי הדין באופן זמני. הן העמותה והן הנאשם ערערו על ההחלטה בדבר חומרת העונש המשמעתי. בית המשפט ציין את הנסיבות המקלות לטובת הנאשם, ובהן הודאה באשמה, עבר נקי, עבירה חד פעמית, חשיפה ציבורית, גיל מתקדם, שירות צבאי, הישגים מקצועיים וקשיים אישיים. בית המשפט שקל גם את מהות העבירה, שלא כללה פגיעה ישירה בלקוחות, ואת נסיבותיו הייחודיות של המקרה. בית המשפט קבע כי מטרת ההליך המשמעתי אינה להטיל עונש נוסף אלא להסיק מסקנות לגבי השפעת הרשעה פלילית על עיסוקו של עורך דין. הוא הבחין בין עבירות מס לעבירות פליליות אחרות, ציין את שכיחותן ואת היעדר אמצעי האלימות, וציין כי העונשים המשמעתיים בגין עבירות מס המבוצעות על ידי עורכי דין הם בדרך כלל מקלים. בסופו של דבר, החליט בית הדין כי השעיה של 30 חודשים, עם 18 חודשי השעיה בפועל והיתר על תנאי, היא הליך משמעתי ראוי, בהתחשב במכלול הנסיבות. תקופת ההשעיה הזמנית תנוכה מההשעיה בפועל. ההחלטה לא תבוצע ולא תפורסם עד לסיום הליך הערעור.