עמ"נ 11965-05-11

תקציר

פסק הדין דן בערעור על החלטת ועדת הערר של עיריית הרצליה בעניין גביית ארנונה כללית מהמערערים, בני זוג בשם אורלי ואמנון חביב, בגין שטחים שונים המוחזקים על ידם ובגין מבנים שהוקמו ללא היתר. המערערים פלשו למקרקעין בשנת 1992 ובנו מבנים שונים ללא היתר. על כך נודע לעירייה בשנת 2007 והיא חייבה את המערערים בארנונה כללית בהתאם, ועל כך ערערו המערערים. ועדת הערר דחתה את הערר, מה שהוביל את המערערים להסלים את התיק לבית המשפט לעניינים מנהליים. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בהחלטת ועדת הערר, שהייתה סבירה והתבססה על טעמים מהותיים. ראשית, בית המשפט קבע כי אי מתן שירותים מוניציפליים למערערים אינו פוטר אותם מתשלום ארנונה, שכן מדובר בתשלומי כפייה שאין להם קשר ישיר לשירותים הניתנים. שנית, בית המשפט הסכים עם הוועדה כי חיוב הארנונה אינו רטרואקטיבי, אלא תיקון טעות, שכן המערערים פעלו בחוסר תום לב בכך שפלשו למקרקעין והעלימו מידע על החזקתם כדי להעלים מס. שלישית, בית המשפט אישר את החלטת הוועדה לפיה המערערים הם המחזיקים החוקיים בנכסים וחייבים בתשלום מס בגינם. לבסוף, הסכים בית המשפט עם דחיית טענות המערערים על ידי הוועדה כי חלק מהמבנים היו פטורים ממס בשל נזק או אי שימוש, שכן המערערים לא הביאו ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיהם. בית המשפט דחה את הערעור והורה למערערים לכסות את הוצאות המשפט של העירייה.