בש"פ 7855/10

תקציר

הערעור על פסילתם המנהלית של שני נהגים מלהחזיק ברישיון נהיגה נדחה. פקודת התעבורה מסמיכה שוטרים לפסול נהגים לפי סעיף 47 אם הם סבורים באופן סביר שהנהג ביצע עבירות כמו מהירות מופרזת, תוך הדגשת תפקידה של ההחלטה במניעת סכנה לציבור. הפקודה מאפשרת לנהגים לערער על פסילות כאלה, אך לבית המשפט שמורה סמכות סופית לאשר או לבטל אותן, כפי שמחוזקת בסעיפים 48 ו-49. המערערים טענו כי סמכות המשטרה לפסול פקעה לאחר 30 יום, אך סעיפים 50 והוראות אחרות אינם תומכים בטענה זו. גם אם חלף זמן לאחר החזרת הרישיון בעקבות החלטת בית המשפט, עדיין יכול בית המשפט לשקול שיקולים כמו סיכון שלום הציבור, הזמן שחלף ומשך הפסילה שנותר כדי לקבוע את נחיצות הפסילה. עניינם של המערערים – האחד נהג חדש שנתפס במהירות מופרזת, והשני, נהג מנוסה בעל עבר של עבירות – ממחישים את השימוש הלגיטימי בפסילה כדי להפחית את הסיכון הציבורי. ההחלטה מדגישה את האופי המניעתי, ולא העונשי, של פסילות מנהליות ומעמידה בסימן שאלה את נחיצותן של ביקורות שיפוטיות מרובות במקרים כאלה. בסופו של דבר, נדרשים שני המערערים להשלים את תקופות הפסילה שלהם כפי שהורתה המשטרה, ובכך לחזק את הדגש ששם בית המשפט על בטיחות בדרכים על פני עניינים טכניים פרוצדורליים.