ע"פ 70940/08

תקציר

המערער, המיוצג על ידי בא כוחו, עתר לבית המשפט בבקשה להרשיע את המשיב בנהיגה בשכרות ובנהיגה קלה, על סמך ראיות לסירובו לעבור בדיקת נשיפה ובדיקת דם. המשיב ייצג את עצמו והתעקש לקיים את הדיון למרות שלא היה לו עורך דין, ובחר לעשות זאת משום שלא רצה לשלם שכר טרחת עורך דין. המשיב הודה כי סירב בתחילה לבדיקת הנשיפה בשל חרדה שנבעה מתאונה קודמת, אך טען כי בסופו של דבר הסכים וביצע אותה ללא הצלחה בשל חרדותיו. עם זאת, השוטרים דיווחו כי המשיב כלל לא ביצע את הבדיקה. בית משפט קמא לא מצא מעבר לספק סביר כי המשיב היה שיכור או כי סירב לבדיקות. ערכאת הערעור, לאחר ששקלה את חומר הראיות והעדויות, הגיעה למסקנה כי המשיב אכן סירב לעבור את בדיקת הנשיפה ובדיקות הדם. בית המשפט מצא סתירות בטענות המשיב ובעדויותיו וציין כי הימנעותו מהמצאת מסמכים רפואיים התומכים בטענת החרדה שלו החלישה את טענתו. עוד צוין כי המשיב לא זימן את אחיו או חברו להעיד, מה שיצר הנחה שעדותם הייתה מחזקת את טענת התביעה. כמו כן, בית המשפט קבע כי בדיקת נשיפה כושלת, בהיעדר סיבות טכניות או רפואיות, מהווה סירוב. נוכח ממצאים אלה, הרשיע בית המשפט לערעורים את המשיב בסירוב למסור דגימת נשימה ודם והחזיר את התיק לבית משפט קמא לצורך מתן גזר הדין. ההחלטה התקבלה בנוכחות בא כוח המערער ובהעדר המשיב שזומן כדין.