ע"ו 39509-05-10

תקציר

פסק הדין דן בערעור לפי חוק הנכות בדבר קיומו של קשר סיבתי בין מחלתו של תובע לבין ניסוי בו השתתף במהלך שירותו הצבאי. המשיב טוען כי יש לדחות את הערעור מטעמים פרוצדורליים, שכן הוא מעלה נקודות עובדתיות בלבד, ולא משפטיות, ולפיכך אינו עומד בדרישות חוק הנכות. פסק הדין ממשיך ומפרט את הטענות והראיות שהוצגו הן על ידי המערער והן על ידי המשיב, הנוגעות לקשר הסיבתי בין מחלתו של המערער לבין הניסוי הצבאי. המערער טוען כי נגרם לו נזק ראייתי עקב מסמכים חסרים, שהמשיב התרשל במסירתם, ומבקש לבטל את נטל ההוכחה. עמדת המשיב היא כי המערער לא הציג חוות דעת רפואית המבססת קשר סיבתי, ולפיכך לא עמד בנטל ההוכחה. בית המשפט בוחן את הראיות שהוצגו על ידי שני הצדדים, לרבות חוות דעת רפואיות ועדות. הראיה העיקרית של המערערת היא חוות דעתו של הביולוג ד"ר יהושע גוזס, הסבור כי הניסוי גרם נזק לבריאותו של המערער, ואילו ראיות המשיב כוללות חוות דעת של שלושה מומחים רפואיים, המכחישים מכל וכל כל קשר סיבתי בין הניסוי לבין מחלתו של המערער. בית המשפט בוחן גם את עברו הרפואי של המערער ומוצא כי טענותיו אינן נתמכות בתיעוד, וכי גורמי הסיכון למחלתו אינם קשורים לניסוי. בסופו של דבר, מגיע בית המשפט למסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטת ועדת הערר, שהעדיפה את חוות הדעת הרפואיות של המשיב על פני חוות דעתו של המערער. בית המשפט מציין כי המערערת לא עמדה בנטל ההוכחה, וכי הערעור מתמקד בקביעות עובדתיות ולא משפטיות. פסק הדין ממליץ לדחות את הערר, מה שמוביל למסקנה כי החלטת הוועדה צריכה לעמוד, והערעור נדחה.