חדל"פ 42541-01-24

תקציר

השופט שקל בכובד ראש את השאלות שהועלו בערעור. ראשית, השופט ציין כי ביטול הליך חדלות פירעון אינו האפשרות היחידה העומדת בפני בית המשפט כאשר אדם אינו עומד בהליך או פועל בחוסר תום לב. למרות שניתן לבטל את ההליך אם אדם אינו משתף פעולה, על בית המשפט לשקול גם האם המשך ההליך עשוי להיטיב עם הנושים. השופטת מתחה ביקורת על החלטת בית המשפט קמא לבטל את ההליך מבלי לשקול כראוי את עמדות הנושים ואת התועלת הפוטנציאלית להם מהמשך בירור העניין. השאלה השנייה בה התייחס השופט נגעה להחלטת בית משפט קמא כי על הנושים לפתוח בהליך נפרד ולא להמשיך בהליך הקיים. השופטת הסכימה כי אותו אדם לא פעל בתמימות או בשקיפות והדגישה את הסיכון שהחייב יבריח נכסים אם ההליך יבוטל. השופטת התייחסה לפסיקה כדי להדגיש כי אין להקל ראש בהליכי חדלות פירעון או לבטלם, במיוחד כאשר קיים סיכון לניצול לרעה או מניפולציה מצד החייב. השופטת הביעה חשש כי ביטול ההליך עלול ליצור ואקום משפטי ולהעמיד את הנושים בעמדת נחיתות משמעותית. כמו כן, הדגישה השופטת את חשיבות השיקום ופירעון החובות בהליכי חדלות פירעון, אשר לא נשקלו כראוי על ידי בית המשפט קמא. השופט סיים את דבריו בקבלת הערעור, הניח בצד את פסק דינו של בית משפט קמא והחזיר את התיק לדיון נוסף. היחיד חויב לכסות את הוצאות הנאמן, ואיסור דיספוזיציה נותר על כנו. ההחלטה התקבלה בהיעדר הצדדים.