ע"ז 110640/08

תקציר

העניין שעמד בפני בית המשפט היה הכרעה במספר תביעות שנדונו יחד, כולן עוסקות בעיזבונו של אדם שנפטר המכונה מ.ח. התביעות נסובו סביב תוקפם של תצהירי הסתלקות עליהם חתמו שתי בנותיו של מ.ח., נ.א. ומ.ט., לטובת אחיהן, ז.מ., בנוגע לזכויות הירושה שלהן לאחר מותו של מ.ח. התובעים, נ.א. ומ.ט., ביקשו לבטל את תצהירי ההסתלקות, בטענה כי חתימותיהם הושגו במרמה, כפייה ועושק, מה שהופך אותם לפסולים. עוד טענו כי התצהירים בוטלו טרם הגשתם, וכי הסתלקות הירושה לא התאפשרה בשל קיומו של צו ירושה. מנגד, טענה ז.מ. כי המשיכות תקפות וכי התובעים מנסים לחזור בהם מהסכמיהם. השופטת שפרה גליק דחתה את טענות התובעים וקבעה כי הן אינן נתמכות בראיות. היא קבעה כי תצהירי ההסתלקות בוצעו כדין וכי התובעים היו מודעים למה שהם חותמים. יתר על כן, השופט קבע כי מרגע שנחתמו תצהירי ההסתלקות הם בלתי חוזרים ולא ניתן לבטלם אלא בנסיבות חריגות שאינן קיימות במקרה זה. בנוסף, היא דחתה את טענת התובעים בנוגע לצו הירושה, והסבירה כי הוא בוטל בהסכמה הדדית טרם החתימה על תצהירי ההסתלקות. בעקבות זאת פסק בית המשפט לטובת ז.מ., והכיר בו כיורש היחיד לעיזבון אמו. השופט הורה לתובעים לכסות את הוצאותיו המשפטיות של ז.מ. וקבע את הסכום על 25 אלף שקל, כולל מע"מ. לבסוף, התירה השופטת את פרסום פסק הדין תוך השמטת שמותיהם ופרטיהם המזהים של הצדדים המעורבים.