ה"פ 5741-03-15

תקציר

פסק הדין פותר מחלוקת בין שני צדדים בנוגע לסכום הפיצוי בגין הפסד דמי חכירה כתוצאה מהפקעה. המומחה שמונה על ידי בית המשפט קבע כי יש לחשב את שיעור דמי החכירה כ-6% מערך הקרקע, ואילו שמאי הנתבעת הציע 5%. הנתבעת טענה לתעריף הנמוך יותר על בסיס שינוי המדיניות שלה, אך השופטת דחתה טענה זו והדגישה את הצורך בעקביות ובשוויון בהתנהלות הרשות. השופט הסכים עם עמדת המומחה, לפיה ריבית הפריים משפיעה על אובדן דמי החכירה, ומצא אותה עולה בקנה אחד עם תכליתו של סעיף 13 לפיצוי, המביא בחשבון אובדן ריבית וירידת ערך כספי. השופט קיבל גם את המלצת המומחה לדמי שכירות בשיעור של 6%, המתיישבת עם פסיקה קודמת וחוות דעת מומחים במקרים דומים. שיעור זה נועד לשמור על ערך הכסף לאורך תקופת אובדן החזקה, במיוחד בהתחשב בזמן הרב שחלף מאז נתפסה החזקה. השופטת דחתה את טענת הנתבעת בדבר שיעור ההיוון הנמוך יותר של רשות מקרקעי ישראל, וציינה כי היא אינה משקפת את התעריפים הנהוגים בעסקאות וולונטריות. ככלל, השופט פסק לטובת קביעת המומחה, וקבע את הפיצוי בגין דמי חכירה אבודים על 6% מערך הקרקע לשנה מסוף 1990 ועד סוף 2017. פסק הדין המשלים יתייחס להוצאות ושכר טרחת עורך דין.