ה"פ 417/00

תקציר

המדינה אינה נחשבת צד בהליכי ההסכם בין הצדדים בפני השופט גילאור, ולכן אינה יכולה לקבל או לערער על ההחלטה. המדינה, כצד שלישי שנפגע בעקיפין מהצו המנהלי לתשלום כספים נוספים מקופת בית המשפט, יכולה להגיש תביעה נפרדת. סמכויותיו המנהליות של בית המשפט אינן משתרעות מעבר למותר בחוק, והתקנות בדבר החזרת פיקדונות חלות על מקרה זה. שתיקת התקנות בנושא הריבית מהווה "הסדר שלילי", ואין צורך באישור ועדה של הכנסת. התקנות אינן בלתי סבירות או מנוגדות לחוק הנאמנות או ההסדרה, שכן המשיבים הסכימו מרצונם החופשי להפקדה בידיעת התנאים. בנוסף, ניתן לוותר על סעיף 6 לחוק הנאמנות בהסכמה. גם אם התקנות אינן תקפות, בחירתם של המשיבים בפיקדון זה מונעת מהם לטעון בניגוד לתנאיו. אין לחייב את המדינה לשלם ריבית על הפיקדון, וכל קבוצת משיבים תשלם למדינה הוצאות בסך 5,000 שקל, הצמודות לתשלום כיום.