ע"א 413/88

תקציר

פסק הדין, שניתן על ידי השופט ט' אור, מתייחס לערעור על פסק דין קודם לטובת המשיב בעניין תאונת דרכים שגרמה למערער חבלה בכתפו. המערער טען, כי פסק הדין הקודם המעיט בהערכת הפסדיו, בפרט בכל הנוגע להשתכרות נוספת וכושר השתכרות עתידי. עם זאת, השופטת אור ניתחה בהרחבה את חומר הראיות ומצאה כי טענותיו של המערער בדבר היקף עבודתו כסוחר ירקות אינן משכנעות. עוד קבע בית המשפט כי אי יכולתו של המערער להשתלב בעבודה נוספת לא נבעה מהתאונה אלא אולי בשל עבודתו כמורה, העלולה לאסור עליו לעשות כן. לאור ממצאים אלה, הגיעה השופטת למסקנה כי המערערת לא הצליחה להוכיח כי התאונה גרמה לאובדן כושר השתכרות וכי כל השפעה אפשרית על ההשתכרות העתידית היא ספקולטיבית. זאת ועוד, דחתה השופטת את טענת המערערת בדבר סכום הפיצוי, בקובעה כי הצעתו של המשיב בפסק הדין הראשוני הייתה עמדה חלופית. משכך, פסקה השופטת אור לדחות את הערעור והורתה למערערת לפצות את המשיב בהוצאות משפטם, בסך 5,000 ₪.