בג"צ 3238/04

תקציר

פסק הדין ממליץ לדחות את העתירה נגד החלטת הוועדה שדחתה את בקשת העותר לפטור משירות צבאי מטעמי מצפון. העותר, שפוטר בסופו של דבר משירות הביטחון, לא הצליח להוכיח כי הנימוקים לבקשתו התבססו על ענייני מצפון בלבד. הוועדה, שתפקידה להגיש המלצות לשר הביטחון, בחנה מחדש את עניינו של העותר ארבע פעמים ולא שוכנעה כי מניעיו התבססו אך ורק על סירוב מצפוני. בית המשפט הכיר בקושי להעריך מניעים לסירוב מצפוני ובאופיין הסובייקטיבי של החלטות מסוג זה. עוד צוין כי הוועדה לא התעלמה לחלוטין ממניעיו הפציפיסטיים של העותר, אלא העניקה את הפטור על בסיס שילוב של גורמים, לרבות ספק בכנות הרשעותיו ואי התאמתו של העותר לשירות ביטחון. בנוסף, הכיר בית המשפט במאמציהם של המשיבים להכיר בעמדת העותרת ובשינויים בגישתם. פסק הדין מדגיש כי זכויות היסוד של העותר אינן מאוימות עוד, ובית המשפט אינו מוכן להתערב בתהליך קבלת ההחלטות של הוועדה. השופטת ביניש והשופטת ג'ובראן הסכימו עם פסק הדין והדגישו כי חתירתו של העותר לפטור הביאה לשינוי משמעותי בעמדת המשיב וכי החלטת הוועדה האחרונה ומכתבם המוצע של המשיבים נותנים מענה הולם לחששותיו.