ע"א 538/86

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור שניתן על פסק דין קודם של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. הערעור ביקש להצהיר על בטלותה של ערבות שהעניקו המערערים להבטחת חוב שחב צד שלישי לבנק המשיב. טענתם המרכזית של המערערים הייתה כי הבנק פטר ערב אחר מבלי להודיע להם, דבר שעורר לטענתם עילה לביטול ערבותם. עוד טענו המערערים כי הבנק לא נהג בתום לב בהליכי גביית החובות שלו. בית המשפט העליון קבע כי הזכות החוזית לפטר ערב אחד מבלי להודיע על האחרים, אותה מימש הבנק, נקבעה בהסכם הערבות עצמו. בית המשפט לא מצא טעם בטענה כי הבנק פעל בחוסר תום לב בהפעילו סעיף זה, שכן התעקשות כזו על זכות חוזית אינה נחשבת לחוסר תום לב. זאת ועוד, העדר הודעה למערערים לא פגע ביכולתם להתנהל באופן הרלוונטי לערבות, ואף לא מנע מהם לבטל את הערבות בהמשך. גם הטענה השנייה בדבר תום ליבו של הבנק בגביית החובות נדחתה מאחר שבית המשפט הסכים עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי לא ניתנה הבטחה כזו על ידי הבנק, וכי המערערים לא הביאו ראיות מספיקות לתמיכה בטענתם. פסק הדין אישר אפוא את תוקפה של הערבות ודחה את הערעור, תוך שהוא מורה למערערים לכסות את הוצאות הבנק המשיב. השופט מ' שמגר, שכתב את פסק הדין, לווה בשופטים ד' לוין וג' מלץ, שהסכימו שניהם עם פסק הדין.