ע"פ 509/76
פסק-דין עליון
תקציר
הכרעת הדין מתייחסת לערעור על הרשעה בשוחד, מרמה וזיוף. המערער, דב צסיס, הורשע על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה בשורה של עבירות, בהן קבלת שוחד, קבלת דבר במרמה, זיוף מסמכים ורישום כוזב. ההרשעה התבססה בעיקר על עדותו של מתלונן, דב שוורץ, שטען כי צסיס דרש ממנו שוחד. בית המשפט העליון קבע כי השופט לא פקפק די הצורך בעדותה של המתלוננת, שנמצאה בלתי עקבית וחסרת מהימנות. עוד צוין כי השופטת לא שקלה סתירות בדברי המתלוננת ולא בחנה כראוי את גרסת המערער לאירועים. כמו כן, בית המשפט קבע כי רישום נתונים שגויים אינו מהווה זיוף וכי אין די ראיות להוכחת העבירה של קבלת דבר מה במרמה. עם זאת, בית המשפט אישר את ההרשעה בגין רישום כוזב, וציין כי די בכוונה כללית להונות למצב הנפשי הנדרש לעבירה זו. באשר לגזר הדין, בית המשפט הותיר על כנו את הקנס של 5,000 לירות או שמונה חודשי מאסר בגין יתרת ההרשעה ברישום כוזב, תוך הדגשת חומרת העבירות הללו. פסק הדין זיכה את צסיס מאשמת השוחד וההונאה וביטל את העונשים המקבילים. השופטת בן-פורת נתנה את פסק הדין, תוך הדגשת הצורך בזהירות שיפוטית בשקילת עדויות בודדות ואת חשיבות בחינת מהימנותן של ראיות כאלה.
חקיקה מקושרת
ע"פ 509/76 דב צסיס נ' מדינת ישראל, עליון (11.9.1977)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.