ת"א 13226/05

תקציר

פסק דין זה דן בשתי טענות עיקריות. התביעה הראשונה עניינה דרישת התובע כי הנתבעים ישלמו דמי ניהול וארנונה בגין שתי דירות שרכשו מהתובע אך מעולם לא עברו לגור בהן. הדירות היו חלק מפרויקט רחב היקף שלא יצא לפועל כמובטח, מה שהוביל את הנתבעים לסרב לקבל חזקה בדירות ולשלם את שכר הטרחה הנלווה. השופטת קבעה כי חובת הנתבעים לשלם אגרות אלה חלה מהמועד בו היו אמורים לקבל את הדירות. עוד קבעה השופטת כי התובעים עשו כמיטב יכולתם למסור את הדירות ולעמוד בהתחייבויותיהם, בעוד הנתבעים פעלו בחוסר תום לב בכך שסירבו לקבל את החזקה בהן, בתירוץ של ריהוט חסר או לא מושלם. התביעה השנייה עניינה את חילוקי הדעות בין הצדדים לגבי מועד מוכנות הדירות למסירה והמועד המקביל בו החלו התחייבויותיהם הכספיות של הנתבעים. השופט פסק לטובת התובעים וקבע כי הדירות היו מוכנות למסירה ביום 15.9.2000, ועל הנתבעים לשלם את שכר הטרחה הנלווה ממועד זה ואילך, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה. הנתבעים חויבו לשלם לתובעים הוצאות משפט, לרבות שכר טרחת עורך דין. עוד ציינה השופטת כי טענת הנתבעים לקיזוז נעדרה כימות ולא הוכחה, וכי מצב הבניין וסביבתו, אף שלא כמובטח, אינו מצדיק את סירוב הנתבעים לתפוס את החזקה.