ת"א 55895-01-19

תקציר

בית המשפט דחה את תביעת התובע כנגד הנתבע מכל הבחינות. התובע תבע סעד כספי בגין עוולות שונות, לרבות גניבה, עשיית עושר ולא במשפט, גניבת עין, תיאור כוזב והתערבות בלתי הוגנת. עם זאת, התובע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיו. לעוולת הגניבה ועשיית עושר ולא במשפט, התובע לא הוכיח כל נזק או טובת הנאה ממשיים שנצברו לנתבע, שהם דרישות הכרחיות לעוולות אלה. אשר לעוולות המסחריות, התובעת לא הציגה כל ראיה לנזקים ממשיים שנבעו מפרסומי הנתבעת. עוד קבע בית המשפט כי טענות התובע לפי חוק עוולות מסחריות, לרבות גניבת עין, תיאור כוזב והתערבות בלתי הוגנת, לא הוכחו. השופט התמקד בעוולת גניבת העין, המגנה על המוניטין של המוצרים או השירותים של העסק. התובע לא הצליח להוכיח כי העסק שלו רכש מוניטין או כי קיים חשש סביר להטעיית לקוחות. בעוד התובעת השתמשה בסימן Bigapps במשך תקופה משמעותית והשקיעה בפרסום, שתי עדויות של לקוחות לא הספיקו כדי לבסס מוניטין. בנוסף, השימוש שעשתה הנתבעת במונח Bigapps בפרסומיה לא היווה פגיעה בזכויות התובעת שכן הוא זוהה בבירור כפרסומת ולא יצר סיכון סביר להטעיה. בסיכומו של דבר, התובע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיו, והשופטת דחתה את התביעה, והורתה לתובע לכסות את הוצאות הנתבע ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ₪.