ע"ע 1340/01

תקציר

מדובר בשני ערעורים בעקבות סכסוך בין מדינת ישראל לבין המערערת, שכיהנה כרשם בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. הערעור הראשון, שהוגש על ידי המדינה, מתייחס להחלטת בית הדין האזורי לעבודה לבטל החלטה של ועדת השירות לאשר את סיום חוזה העבודה של המערערת. הערעור השני, שהגיש המערער, מתייחס להחלטת בית המשפט שלא להוציא צו המונע מהמדינה לאסור עליו להתייצב לעבודה ולהשתמש במשרדו. המערער מונה לרשם בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בחודש מאי 1995. בעקבות בירורים בדבר תפקודו התעסוקתי הירוד של המערער, הוחלט שלא להאריך את חוזה העסקתו. הדבר הוביל לשורה של דיונים והחלטות באשר לגורלו של המערער. החלטת בית הדין לעבודה לבטל את אישור ועדת השירות לסיום החוזה התבססה על שני טעמים: ראשית, ההחלטה התקבלה בזמן שעניינה של המערערת היה תלוי ועומד בפני בית הדין לעבודה; שנית, החלטת הוועדה ניתנה בטרם עת, קרי, לפני החלטת נשיא בית הדין הארצי לעבודה לבטל את מינויו של המערער. בית המשפט קבע כי אין די בטעם הראשון כדי לבטל את החלטת ועדת השירות, שכן המערערת לא ביקשה עיכוב הליכים מנהליים. עם זאת, הסיבה השנייה תקפה. סדר ההליכים הנכון מחייב כי ההחלטה על ביטול המינוי צריכה להקדים את ההחלטה על סיום החוזה. מאחר שהחלטת ועדת השירות הייתה מותנית בביטול המינוי, והאחרונה טרם הוכרעה באופן פורמלי, קבע בית המשפט כי החלטת הוועדה מוקדמת מדי. באשר לערעורו של המערער, קבע בית המשפט כי ועדת השירות הציעה למערער הזדמנות להציג את טענותיו בכתב, אך הוא סירב. הוועדה לא הייתה מחויבת לאפשר דיון בעל-פה, מה גם שלמערער, עורך דין במקצועו, היו הזדמנויות רבות להציג את טענותיו בכתב. יתר על כן, בית המשפט מצא כי למערער הייתה גישה לכל המסמכים הנוגעים לעניינו ולא נמנע ממנו הליך הוגן. גם טענתו כי היה על ועדת השירות לשקול את האפשרות להעסקתו בתפקיד אחר בשירות המדינה נדחתה, שכן אין זה מתפקידה של הוועדה והצעה כזו הייתה מעניקה למערער יתרון בלתי מוצדק על פני מועמדים אחרים. לפיכך פסק בית הדין לטובת המדינה בערעור הראשון וביטל את החלטת בית הדין לעבודה. גם הערעור השני, שהגיש המערער, נדחה. המערער חויב לפנות את משרדו ולשאת בהוצאות המדינה. השופט רבינוביץ', אף שהסכים עם התוצאה, הדגיש כי רצף ההליכים לסיום העסקתו של המערער אינו סוגיה חריפה כמו השאלה המהותית האם התקיימו כל תנאי הביטול. השופט טננבאום הסכים עם דעת הרוב. גם נציג הציבור ונציג המעסיקים הסכימו עם פסק הדין.