ה"פ 48977-06-19

תקציר

חברה שנמחקה מרשם החברות בשנת 1999 ביקשה להחיות את רישומה לצורך ביצוע פעילות נדל"ן בשני נכסים שנרכשו לפני מחיקתה. הרשם לא התנגד אך הציב מספר תנאים, בהם פירעון חובות האג"ח. החברה קיבלה את רוב התנאים אך ביקשה פטור מתשלום חוב האג"ח, שהיה שנוי במחלוקת. בית המשפט דן בבקשה והכיר בטענות החברה על בסיס תקנה 5(ד) לתקנות החברות. עם זאת, היא מצאה כי בעלי המניות של החברה, שיזמו את התחייה, היו אחראים להתחייבויותיה, לרבות תשלומי עמלות. יתר על כן, בית המשפט קבע כי מטרת ההחייאה הייתה וולונטרית ורווחית, ולא דרישה חוקית, והמבקשים, בהיותם ב"מעגל הפנימי" של החברה, אינם זכאים לפטור. בנוסף, דחה בית המשפט את הטענה כי החברה לא קיבלה שירותים מהרשם, תוך הכרה בשירותים העקיפים שסיפק הרשם לחברות שנמחקו. יתר על כן, בית המשפט קבע כי המבקשים אינם יכולים להפעיל את תקופת ההתיישנות כהגנה, שכן הם אחראים לשיהוי. לבסוף, הדגיש בית המשפט את הצורך להימנע מאי שוויון וממניפולציות אפשריות, וקבע כי יש לבטל את מחיקת החברה בכפוף לתנאי הרשם, לרבות פירעון חובות. ההחלטה נועדה להבטיח מגרש משחקים מאוזן ולמנוע מבעלי המניות ליהנות מהעיכובים שגרמו.