ת"א 30392-12-18

תקציר

סכסוך משפטי ארוך זה סובב סביב חוזה לעבודות אבן באתר בנייה. הקבלן, א. לוי, עזב את האתר מבלי להשלים את העבודה, שבית המשפט קבע כי היא מהווה הפרה יסודית של החוזה. כתוצאה מכך, נאלץ הלקוח, ר. לנדסמן, לשכור קבלן אבן אחר שיסיים את העבודה. נקודות המחלוקת העיקריות היו היקף העבודה והתשלומים שנותרו, והעלויות שנגרמו ללנדסמן להשלמת האתר לאחר עזיבתו של לוי. בית המשפט נדרש לפענח טענות רבות, טענות נגדיות ווריאציות בגרסאות האירועים שהוצגו על ידי שני הצדדים. בית המשפט מצא כי טענותיו של לוי לגבי החשבונות והתשלומים לא היו מפורטות או מדויקות דיין, וכי החזקתו של לנדסמן בסכומים מסוימים הייתה מוצדקת על פי תנאי החוזה. בנוסף, קבע בית המשפט כי ציפייתו של לוי לתשלום גבוה, שלא היה אמור להיות מועד פירעונו החוזי באותו שלב, הייתה הסיבה העיקרית לעזיבתו את האתר, והיוותה הפרה. לגבי יתרת העבודה, בית המשפט התקשה לברר את הסכום המדויק בשל ראיות סותרות וחוסר בהירות מצד שני הצדדים. עם זאת, נקבע כי יש להשלים חלק ניכר מקירות המרפסת ושורות שלמות של חיפויים. בית המשפט קיבל ראיות שהראו כי 75 מרפסות נותרו ללא ציפוי על ידי לוי. על פי התעריף המקובל של 1,250 ₪ למרפסת, חושבה עלות השלמת העבודה כ-93,750 ₪. שני הצדדים הודו כי לוי השאיר פרטי אבן באתר, אך לא הסכימו על הכמות והערך. בית המשפט לא פסק בעניין זה, שכן לוי לא תבע שיפוי בגין חומרים אלה בכתב התביעה. באשר לנזקים שנגרמו לעבודות האבן על ידי קבלנים אחרים, קבע בית המשפט כי לנדסמן לא הביא ראיות מספיקות להיקף הנזקים הללו, ולכן אינו יכול לתבוע פיצוי בגינו. בסופו של דבר פסק בית המשפט לטובת לנדסמן, ופסק להם 107,812.5 שקל לפני מע"מ כפיצויים שנבעו מהפרת החוזה של לוי. סכום זה, בתוספת 11,340 שקל נוספים עבור דמי ניקיון האתר, ינוכה מסכום של 313,745 שקל שבידי לנדסמן. לוי חויב לשלם ללנדסמן את יתרת הסכום בסך 254,210 שקל, כולל מע"מ, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד פסק הדין ועד לתשלום. בנוסף, בשל התנהלותם של א. לוי ונציגיה במהלך ההפרה וההליך המשפטי, פסק בית המשפט לר' לנדסמן הפרש הוצאות ושכר טרחת עורך דין, בסך 23,213 ₪. שני הצדדים אשמו את חלקם בשפה התוקפנית שבה נעשה שימוש ובחוסר הדיוק בטענותיהם. פסק דין זה מסיים למעשה את העניין, כאשר זכות הערעור נשמרת לשני הצדדים.