עמל"ע 5002/10

תקציר

הערעור מתייחס להליך משמעתי נגד עו"ד האני נטור, שייצג את המנוח אחמד רג'ב גמאל ואחרים בתביעה אך לא התייצב לפגישות שנקבעו בבית המשפט. בעקבות זאת ניתן פסק דין נגד לקוחותיו. לגמאל נודע על פסק הדין נגדם רק לאחר שקיבל התראה מלשכת ההוצאה לפועל. בנוסף, הגיש נטור בקשה לביטול פסק הדין ללא ידיעתו או הסכמתו של מרשו, אשר נדחתה וחויבו בהוצאות. נטור הועמד לדין משמעתי בגין התנהגות זו ולא התייצב לדיון, מה שהוביל להרשעתו בעבירות המיוחסות לו. לאחר מכן ערער לבית הדין הארצי. במהלך הליך הערעור ניסה נטור לשכנע את המתלונן לקבל את ערעורו באמצעות הצגת מה שלטענתו היה תצהיר חתום של גמאל. תוקף החתימה הוטל בספק, והתברר כי המסמך הוגש ללא ידיעתו של גמאל. נגד נטור הוגשה תלונה, שהובילה להרשעה בבית הדין המשמעתי המחוזי בגין מעשים הפוגעים בכבודו של מקצוע עריכת הדין ובהתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין. בית המשפט גזר עליו הרחקה לצמיתות מלשכת עורכי הדין. בית הדין הארצי הקל את העונש לשלוש שנות השעיה בפועל, החפפות ל-16 שנות השעיה שהוטלו על נטור בגין הרשעות אחרות. נטור ערער על פסק דין זה, אך הערעור היה נטול נימוקים ענייניים ובמקום זאת הכיל ביקורת בלתי ראויה על ההליך המשמעתי ועל המעורבים. ערכאת הערעור, תוך שהיא מציינת את היעדר החובות הפרוצדורליות בהליכים משמעתיים, קיבלה את ההגשה המאוחרת של עיקרי טענותיו של נטור מתוך צורך. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי לגופו של עניין, אך קבע כי העונש שהטיל בית הדין הארצי אינו מספק. זאת, בשל חומרת עבירותיו של נטור, שפגעו בתדמית מקצוע עריכת הדין, בעבירות המשמעת הרבות שביצע בעבר, ובהיעדר נסיבות אישיות או חרטה מצדו. ערכאת הערעור הגיעה למסקנה כי יש לקבל את הערעור, לבטל את עונשו של בית הדין הארצי ולהחזיר את ההרחקה לצמיתות מלשכת עורכי הדין שהוטלה על ידי בית המשפט המחוזי. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 23.11.2010.