ת"א 2161-06-08

תקציר

התובעת, שבבעלותה מספר יחידות בבניין, תבעה את הנתבעים - יזמי הבניין - מסיבות שונות הקשורות לניהול הבניין ולחלוקת ההכנסות משטחים מושכרים. התובעת טענה כי הנתבעים ביצעו מעשי מרמה, הפרו את חובת הנאמנות שלהם ומסרו חשבונות כוזבים, וביקשה פסק דין המורה לנתבעים למסור חשבונות אמת, קובע כי חלקה של התובעת בהכנסות הבניין עולה על 15%, ומשלם פיצויים בגין הפסדים שונים. בית המשפט מצא כי מרבית טענות התובע בדבר התנהגות המרמה והפרת חובת האמונים של הנתבעים לא הוכחו. עם זאת, השופט מצא כמה אי סדרים בניהול הכספים והחשבונאות, שהצדיקו הוראה לנתבעים לספק חשבונות מקיפים לתקופה משנת 2001 ואילך - התקופה שלגביה לא פקעה זכות התביעה. תביעתה של התובעת לפסק דין הצהרתי הקובע את חלקה בהכנסות הבניין התקבלה בחלקה; בית המשפט קבע כי חלקה עומד על כ-14.37%. בנוסף, הורה בית המשפט כי לאחר קבלת החשבונות, תוכל התובעת להגיש תביעה נוספת לסעד כספי בגין סכומים המגיעים מהנתבעים, לרבות הערכה מחדש של חלקה בהכנסות הבניין, לתקופה משנת 2001 ואילך. נדחו התביעות לרישום 69 מ"ר נוספים על שם התובע ולפיצויים בגין פעולות הנתבעים בתקופת כינוס נכסים. עוד קבע בית המשפט כי התובעת אינה צריכה להפחית את דמי הניהול החוזיים ששולמו לנתבעים, אלא יכולה, על סמך החשבונות שסופקו, לדרוש החזר בגין תשלומי יתר. השופטת הגיעה למסקנה כי מאחר שעיקר תביעת התובע מוצדקת, ונמסרו לתובע מסמכים רלוונטיים רבים במהלך המשפט, הנתבעים יישאו בהוצאות המשפט של התובע, לרבות שכר טרחת עורך דין בסך 40,000 ₪.