ע"ב 3244/02

תקציר

התובעת, מתמחה ברפואה, תבעה את הנתבעת, המרכז הרפואי רמב"ם, על כך שהכירה בעבודתה במהלך ההתמחות כיחסי עובד-מעביד ושילמה את השכר הנובע מכך, דמי חופשה והוצאות נסיעה. התובעת טענה כי היא נאלצה לעבור התמחות של עשרה חודשים כדי לקבל את רישיון הטכנולוג הרפואי שלה וכי חתימת החוזה הייתה תנאי לקבלתה. הנתבעת טענה כי ההתמחות הייתה חלק מלימודיה של התובעת וכי החוזה המיוחד שנחתם בין הצדדים אישר זאת. בית המשפט בחן את מערכת היחסים בין הצדדים הלכה למעשה והגיע למסקנה כי התובעת ביצעה עבודה בפועל מעבר לתצפית וללימוד, והשתלבה במערכת הארגונית של המחלקות. התובע נכח בשעות הפעילות הרגילות וביצע פעולות שהיו חלק מעבודת בית החולים, גם אם היו פשוטות והתועלת לנתבעת לא הייתה שוות ערך לעבודת טכנאים. בית המשפט מצא כי לנתבעת היה עניין עקיף בעבודתה של התובעת וכי התובעת חויבה לעבוד אצל הנתבעת כחלק מחובת ההתמחות שלה. לפיכך, קבע בית הדין כי מתקיימים יחסי עובד מעביד והורה לנתבעת לשלם לתובע הפרשי שכר מינימום בסך 31,352 ש"ח, 1,279 ש"ח פדיון חופשה ו-5,520 ש"ח הוצאות נסיעה, כולם צמודים לריבית כנדרש בחוק החל מחודש יוני 2004. כמו כן חויב הנתבע לשלם לתובע הוצאות בסך 4,500 ₪.