בג"צ 1836/02

תקציר

בג"ץ עוסק מאז 1997 בסוגיית קביעת תורים תפעוליים בנמלי ישראל, בשל חוסר יכולתה של רשות הנמלים לשרת בו זמנית את כל האוניות המבקרות. הסמכות לקבוע את כללי התורים אותגרה במספר עתירות, והובילה לתיקון תקנה 64 משנת 1997, שקבעה גם הסדרים להערות הציבור. למרות עתירות קודמות נגד ההליך, בית המשפט דחה אותן לאחר שהעותרים חזרו בהם, תוך שמירה על זכותם לשוב. העתירה הנוכחית, שהוגשה בשנת 2002, קוראת תיגר על הסמכות לקבוע את הכללים. בית המשפט קובע כי סדר העדיפות המבוסס על מועד ההגעה אינו נורמה משפטית אלא בחירה ניהולית. משכך, תקנת השרים המאפשרת לרשות הנמלים לקבוע סדרי עדיפויות היא חוקית ואינה פוגעת בזכויות אדם או בעקרונות שוויון. בית המשפט אינו מוצא טעם בטענות העותרים ודוחה את העתירה, תוך שהוא מורה לעותרים לשלם הוצאות משפט. השופט א' והשופט א' א' לוי מסכימים עם ההחלטה.