ת"א 60651-01-19

תקציר

התובע, עורך דין שהיה מעורב בתאונת דרכים, תבע את הנתבע לפיצויים. הצדדים הסכימו כי על הנתבעת לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו כתוצאה מהתאונה, אך לא הסכימו על גובה נכותו הרפואית של התובע, השפעתה על עבודתו וכושר השתכרותו והפסדים כספיים נוספים. בית המשפט בחן את הראיות הרפואיות ואת חוות הדעת של המומחים ומצא כי לתובע נגרמה נכות רפואית כתוצאה מהתאונה. עם זאת, בית הדין לא קיבל את טענות התובע בדבר הנכות התפקודית והשפעתה על תפקודו בעבודה וכושר השתכרותו, שכן הן לא נתמכו די הצורך בראיות או בעדים. בית המשפט הכיר בכך שמוגבלותו של התובע עלולה לגרום להפרעה מסוימת לעבודתו, אך מצא כי הוא לא מילא את חובתו להוכיח אובדן הכנסה בעבר. עם זאת, בית המשפט הכיר בצורך לקבוע הפחתה בכושר ההשתכרות העתידי של התובע וקבע אותו על 15% משכרו, עם תקרה של פי שלושה מהשכר הממוצע במשק. הנתבע חויב לפצות את התובע בגין הפסדים בעבר ובעתיד, לרבות הוצאות רפואיות, עזרה בבית, כאב וסבל ושכר טרחת עורך דין, בסך 853,913 ₪. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים וניתנה ביום 29.5.2022.