LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ב"ל 25045-06-21

פסק-דין עבודה אזורי תל-אביב-יפו

📋
מספר הליך25045-06-21
📂
סוג הליךב"ל
📅
תאריך29 בנובמבר 2022
🏛️
בית משפטעבודה אזורי
📍
מחוזתל-אביב-יפו
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםאפרים סטולר נ' המוסד לביטוח לאומי
👨‍⚖️
שופטיםשרון שביט כפתורי

תקציר

ניתוח משפטי: 1. עקרונות נטל ההוכחה והערכת הראיות - בית המשפט הדגיש כי על התובע מוטל הנטל לבסס תשתית עובדתית לתביעתו, ובפרט הוכחת מיקרוטראומה או מחלת מקצוע הנובעת מפעילותו בעבודה. - בית המשפט בחן בקפידה את עדותם של התובע והעד שלו, וקבע כי תיאוריהם של פעילויות העבודה לא העידו על תנועות מתמשכות או חוזרות ונשנות הנחוצות לביסוס עילת תביעה לפי תיאוריית המיקרוטראומה או סיווג מחלת מקצוע. - ההערכה מדגישה את חשיבותן של ראיות קונקרטיות המדגימות פעולות חוזרות ואחידות, המהוות אבן יסוד בקביעת סיבתיות למחלות מקצוע. 2. תקן לביסוס תנועות חוזרות ומיקרוטראומה - המקרה מחזק את הדרישה החוקית כי לצורך תביעה של מחלת מקצוע, במיוחד מצבים הקשורים למיקרוטראומה, חייבת להיות הוכחה לכך שהעבודה כרוכה בתנועות חוזרות ונשנות וזהות לאורך זמן, המובילות לפציעה. - תנועות מגוונות וספורדיות, כפי שנמצא במקרה זה, אינן מספיקות כדי להוות בסיס עובדתי לתביעות מיקרוטראומה או מחלות מקצוע, בהתאם לפסיקה קודמת שהוזכרה (למשל, תיקי עבודה לאומיים ופסקי דין של ארגון העבודה הבינלאומי). - פרשנות זו מדגישה את הצורך בפעילות חוזרת ונשנית עקבית כתנאי מוקדם להכרה בסיבתיות תעסוקתית. 3. חדשנות משפטית - הבהרה לגבי שונות וסיבתיות בפעילות - פסק הדין מבהיר כי שונות בתנוחות ובמשימות העבודה מפחיתה את הסבירות ליצירת קשר סיבתי ישיר בין עבודה חוזרת לפציעה, במיוחד כאשר התנועות אינן אחידות. - בדיקה מפורטת כזו מסייעת בחידוד הגישה המשפטית לתביעות מחלות מקצוע, תוך הדגשת השונות ואי החזרתיות הם גורמים קריטיים לדחיית תביעות כאלה. 4. הרלוונטיות של המסגרת הרגולטורית - התייחסותו של בית המשפט לפריט 12 בתוספת השנייה חלק ב' לתקנות, המכירה בבורסיטיס בברך כמחלת מקצוע המותנית ב"תהליכי עבודה הגורמים לחיכוך של הברך או המרפק לתקופה ממושכת", קובעת רף משפטי ברור. - כישלונו של התובע להוכיח חיכוך ממושך או חוזר משפיע ישירות על התוצאה, וממחיש את השילוב של תקנים רגולטוריים עם פסיקה. 5. תקדימים וניתוח השוואתי - הניתוח מתייחס למקרים תקדימיים (למשל, ABAL, ניסים מסלטי, עוואד אמיר) המדגישים את הצורך להוכיח פעולות חוזרות ונשנות כדי לבסס סיבתיות בפגיעות תעסוקתיות. - תקדימים אלה מחזקים את העיקרון שתנועות ומשימות שונות מדללות את הקשר הסיבתי, מה שהופך טענות כאלה לפחות אמינות אלא אם כן ראיות מפורטות מוכיחות מתח חוזר עקבי. 6. סיכום ותוצאה משפטית - ההחלטה מסתיימת בדחיית התביעה בשל היעדר הוכחות עובדתיות מספקות, תוך הדגשה כי מאמץ או מאמץ פיזי גרידא, ללא עדות לתנועה חוזרת ומתמשכת הגורמת למיקרוטראומה, אינם עומדים בקריטריונים המשפטיים להכרה במחלת מקצוע. - גישת בית המשפט ממחישה יישום של העיקרון לפיו תביעות נזקי עבודה דורשות ראיות מדויקות לסיבתיות, המעוגנות באופי ובעקביות של פעילויות העבודה. תקציר: מקרה זה מחזק עקרונות משפטיים מרכזיים בנוגע לנטל ההוכחה בתביעות מחלות מקצוע, ומדגיש את הצורך להוכיח תנועות חוזרות ונשנות כדי לבסס סיבתיות. הוא גם מבהיר את ההשפעה של שונות הפעילות על הסיבתיות ומשלב סטנדרטים רגולטוריים בהנמקה שיפוטית. החידוש המשפטי טמון בניתוח מפורט של תיאורי פעילות העבודה, קביעת רף ראייתי גבוה לתביעות המבוססות על מיקרוטראומה או מחלות מקצוע, ובכך מנחה את הפסיקה העתידית בדיני בריאות תעסוקתית.

חקיקה מקושרת

חוק הביטוח הלאומיתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה)

ב"ל 25045-06-21 אפרים סטולר נ' המוסד לביטוח לאומי, עבודה אזורי (29.11.2022)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית