תמ"ש 45146-01-20

תקציר

פסק דין זה סובב סביב תביעה לסעד חשבונאי וכספי בגין מספר העברות כספים שבוצעו על ידי בני זוג נשואים. הנתבעת, האישה, הגישה תביעת גירושין ומזונות בבית הדין הרבני האזורי בתל אביב, מה שהוביל לתביעות שכנגד ולתביעות משני הצדדים. הבעל הגיש תביעה להתחשבנות בבית משפט אזרחי, שכן לבית הדין הרבני לא הייתה סמכות שיפוט על אמה של האישה, שהייתה מעורבת גם היא בעסקאות הכספיות. התביעה ביקשה לפרט את הכספים שהועברו מחשבונם המשותף של בני הזוג לחשבונות שניהלו האישה ואמה משנת 2005, וכן את התשואות שנצברו מכספים אלה. הבעל טען כי כספים אלה שייכים לו וכי הנתבעים הפרו את חובת הנאמנות שלהם בכך שהעבירו אותם ללא הסכמתו. האישה הכחישה את הטענות הללו וטענה כי לבעל שליטה מלאה בחשבון המשותף והוא מודע להעברות. עוד טענה כי לא התקיימו ביניהם יחסי נאמנות. בית המשפט האזרחי פסק לטובת הבעל, וקבע כי הוכיח את קיומם של יחסים מיוחדים וזכות לכאורה לכספים המדוברים. בית המשפט הורה לנתבעים להמציא חשבונות בשלושה סכומים ספציפיים: 275,000 דולר, 2,730,000 ש"ח ו-860,000 ש"ח, שהועברו לחשבון האם. כמו כן נפסקו לבעל הוצאות בסך 8,000 ₪. בפסק הדין הודגש כי התביעה להתחשבנות לא נועדה להיות "מסע דיג" ולכן ההיקף הוגבל להעברות מפורטות אלה. עוד הובהר בפסק הדין כי טענת האם כי הכספים ניתנו לה במתנה אינה תקפה. פסקה מקיפה זו מתמצתת את עיקרי פסק הדין, ומאזנת בין בהירות ומקיפות להצגת הבנה של הסכסוך הכספי המורכב ופתרונו.