רע"א 40508-03-24

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על ביטול החלטת ערכאה נמוכה יותר. הערכאה הנמוכה יותר נעתרה לבקשת המשיב להביא ראיות נוספות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי (המל"ל) בנוגע לממצאיהם בנוגע לנפגעי תאונות העבודה של המשיב. המערער טען כי יש להפוך את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, שכן היא הרחיבה שלא כדין את העילות שעל בסיסן ניתן להציג ראיות הסותרות את ממצאי המל"ל. הם הוסיפו כי ההחלטה אינה סבירה ואינה הגיונית, וכי שגה בית המשפט בפרשנותו להערכות האורתופדיות והראומטולוגיות של המל"ל. מנגד, המשיב טען כי החלטת הערכאה הנמוכה יותר סבירה, שכן נפלו פגמים מהותיים בהערכות המל"ל. אלה כללו היעדר בדיקה על ידי ראומטולוג ואי התחשבות במסמכים רפואיים חשובים. בנוסף, טענה המשיבה כי מסקנת המל"ל בדבר האופי הניווני של הפגיעה בכתף משוללת כל יסוד. בסופו של דבר, פסקה ערכאת הערעור לטובת המשיב, ובחרה שלא להתערב בהחלטת הערכאה הנמוכה יותר. בית המשפט הכיר בהיקף המצומצם של ההתערבות בעניינים אלה וכיבד את שיקול דעתה של הערכאה הנמוכה יותר בהערכת חוסר העקביות בקביעות המל"ל. יצוין, כי מסקנת ההערכה האורתופדית בדבר אופייה הניווני של פגיעת הכתף של המשיב נדחתה, שכן היא לא נתמכה בראיות רפואיות כלשהן. בית המשפט הדגיש כי התערבות ערעורית בהחלטות הנוגעות להצגת ראיות סותרות היא נדירה, ומתרחשת רק במקרים חריגים. משכך, בקשת הערעור נדחתה, והמערער חויב בהוצאות המשיב בסך 5,000 ₪.