עת"מ 12672-04-14

תקציר

העותר, סובחי חטאב, הגיש עתירה לבית המשפט כדי לקבוע כי חובותיו לעיריית תל אביב-יפו בגין ארנונה ומים התיישנו, וכי פעולות הגבייה של העירייה פגומות ופסולות. החובות המדוברים מתוארכים לפחות לשלוש שנים שקדמו להגשת העתירה, כאשר רובם משנת 1973, כאשר העותר לא התגורר בנכס הנדון. העירייה טענה כי יש לדחות את העתירה על יסוד מספר טענות מקדמיות, לרבות היעדר סמכות מהותית, שיהוי מיותר וחוסר ניקיון ותום לב מצד העותר. העירייה גם הפריכה את טענות העותרת בדבר אי נכונות סכום החוב, גודל הנכס, התיישנות החוב וחוקיות פעולות הגבייה שלה. בנוסף, נטען כי העותר אינו זכאי להגנות המוקנות לו בחוק ההוצאה לפועל ובחוק הגנת הדייר, וכי לא עמד בדרישות לקבלת הנחות בארנונה. בית המשפט הסכים עם העירייה בכל הסעיפים. נמצא כי העותר לא מיצה את ההליכים המשפטיים הנדרשים טרם הגשת העתירה, וכי טענותיו בדבר גודל הנכס וזהות בעליו אינן בסמכותו המהותית של בית המשפט. זאת ועוד, העתירה אכן הוגשה באיהוי מופרז, והתנהלותו של העותר מעידה על חוסר תום לב שכן היה מודע לחובותיו אך לא נקט כל פעולה להסדרתם. עוד קבע בית המשפט כי פעולות הגבייה של העירייה לא נפלו פגמים, וכי החוב לא התיישן בשל הפעולות המתמשכות והמהותיות שנקטה העירייה לאורך השנים, שהעותר היה מודע להן. ההגנות להן טען העותר לא היו ישימות בעניינו, והוא לא עמד בדרישות לקבלת הנחות בארנונה. לפיכך נדחתה העתירה, והעותר חויב לשאת בהוצאות העירייה בסך של 5,000 ₪. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים, וסכום החוב יחושב בהתאם להתחייבויות העירייה בנושא ריבית והצמדה.