ת"א 1982-02-12

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת המבקש למתן צו מניעה זמני שימנע מהבנק לפדות ערבות בנקאית בסך שני מיליון ₪ שהוציאה המבקשת לטובת המשיבה מס' 2 (החברה הכלכלית) במסגרת מכרז לפרויקט בנייה בטבריה. המבקשת, חברה העוסקת במקרקעין, טענה כי המשיבים מנסים להפעיל לחץ באמצעות פדיון הערבות לחזור בה מטענותיה בדבר הפרת הסכם וחוסר תום לב, אותן מכחישים המשיבים. המשיבים גם דוחים את טענות המבקש כי פעלו בחוסר תום לב וכי הערבות אינה אוטונומית. בית המשפט מצא כי הערבות היא אוטונומית וכי המבקשת לא הוכיחה נסיבות חריגות המצדיקות התערבות בעצמאות הערבות הבנקאית או קיומן של ראיות לכאורה לסיכויי הצלחה טובים לטובתה. זאת ועוד, מאחר שנזקו של המבקש הוא ממוני וניתן לפצותו, ובהתחשב בכך שייגרם למשיבים נזק גדול יותר אם יינתן צו המניעה, נדחתה הבקשה לצו מניעה זמני. בית המשפט דחה גם את בקשתו החלופית של המבקש לעיקול זמני על הכספים, ואישר כי צד לעסקה העיקרית אינו יכול להטיל עיקול זמני על תמורת ערבות בנקאית אלא אם כן ניתן להוכיח תרמית חמורה, דבר שלא הוכח במקרה זה. משכך, בוטל הוראת השעה שניתנה קודם לכן, והמבקש חויב בהוצאות המשיבים.