סע"ש 21249-10-15

תקציר

התובעת, שעבדה אצל הנתבעת למעלה מחמש שנים כמנקה, תבעה את הנתבעת בגין עילות תביעה שונות הנובעות מהפסקת העסקתה. התובעת טענה כי פוטרה ללא הודעה מוקדמת או שימוע, ומבלי שניתנה לה הצעת עבודה חלופית סבירה, ולכן היא זכאית לפיצויי פיטורים, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין והטבות כספיות שונות. הנתבעת, לעומת זאת, טענה כי התובעת התפטרה, ובכל מקרה הוצעה לה עבודה חלופית. בית המשפט קבע כי התובעת נדחתה. ראשית, נמצא כי עבודתה של התובעת בקניון מטעם הנתבעת הסתיימה ביום 31.10.14, עת הפסיקה הנתבעת לספק שירותי ניקיון לקניון, ולא ניתנה לתובעת הצעת עבודה חלופית סבירה ומהותית קודם למועד זה. שנית, נפסק כי יש לראות את התובע כמפוטר על פי הלכת דיינמיקס, החלה כאשר מוחלפים נותני שירותי ניקיון והעובד ממשיך לעבוד באותו אתר פיזי עבור הקבלן החדש. מאחר שבית הדין מצא כי התובעת פוטרה, היא זכאית לפיצויי פיטורים, אשר בית הדין חישב כי הם בסך 26,737.50 ₪. עוד קבע בית המשפט כי התובעת זכאית לניכוי פיצויי פיטורים בסכום מופחת של 9,000 ₪, בהתחשב בכך שהנתבעת שילמה לתובע 9,130 ₪ במהלך ההליך. עוד קבע בית המשפט כי הנתבע פגע בזכותו של התובע להודעה מוקדמת, ועל כן התובע זכאי לפיצוי בגין הודעה מוקדמת בסך 3,720 ₪. בית הדין פסק לתובעת סך של 10,000 ₪ כפיצוי בגין פיטורים שלא כדין, לאחר שמצא כי הנתבעת הפרה את חובתה לקיים שימוע לתובע, וככלל, לא פעלה בהגינות ובתום לב בסיום יחסי העבודה. בית המשפט הכריע לטובת תביעות התובעת לפדיון דמי הבראה (992 ש"ח), פדיון חופשה (2,221 ש"ח), פיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה (11,275 ש"ח) ודמי חגים (3,968 ש"ח). תביעות התובעת בגין הפרשי שכר וגמול שעות נוספות התקבלו ברובן. בית הדין קיבל את ראיות התובעת כי לא ניתנו לה הפסקות במהלך העבודה, ולפיכך קבע כי כל משך נוכחותה בעבודה מהווה שעות עבודה. לאחר בחינת חומר הראיות, חישב בית הדין את שעות העבודה של התובע עבור כל שנת עבודה, ובהתאם חישב את הפרשי השכר וגמול השעות הנוספות המגיעים לתובע עבור כל שנה. בסך הכל חייב בית המשפט את הנתבעת לשלם לתובע סך של 79,440 ₪ בהטבות כספיות שונות. כמו כן חויב הנתבע לשלם לתובעת את הוצאות התובעת, שנקבעו על סך 700 ₪, ואת שכר טרחת עורך דינה, אשר נקבעו על סך 7,000 ₪.