ע"א 427/82

תקציר

במקרה של מערערים שחוו נזק משמעותי לשתילים שלהם לאחר שימוש במוצר של אגן יצרני כימיקלים בע"מ (אגן), הורה בית המשפט המחוזי תחילה לאגן לפצות רק בגין נזקים ישירים, המוערכים בכ-35,000 ₪, בשל היעדר ראיות מדויקות לגבי מספרם המדויק של השתילים שנפגעו. שני הצדדים ערערו; המערערים תבעו פיצוי גבוה יותר, ואילו אגן ערער על חבותה ועל סכום הפיצוי. בית המשפט העליון אישר את העיקרון לפיו בתיקים אזרחיים שבהם קשה להוכיח את היקף הנזק המדויק, בתי המשפט יכולים לבצע אומדנים על סמך ראיות זמינות. נמצא כי בית משפט קמא לא העריך נכונה את הנזקים, בהסתמך על אומדן נמוך יותר של 250,000 שתילים שנפגעו ללא בסיס מספיק. בית המשפט העליון תיקן זאת בכך שהתייחס לעדויות לפיהן לפחות 400,000 שתילים ניזוקו, והעלה את הפיצוי ל-56,000 ₪ בתוספת ריבית והצמדה. בית המשפט העליון דחה את ערעורו הנגדי של אגן, תוך שהוא מותיר על כנו את חבותו, ואישר את החלטת בית המשפט קמא לדחות תביעות בגין נזקים עקיפים לאחר 1979, שיוחסו למשבר הכולל בענף הפרחים, ודחה את הגדלת ההוצאות שנפסקו בגין התדיינות משפטית. ההחלטה הסופית שיקפה הבנה של האתגרים המעשיים בהוכחת נזקים מדויקים בהקשרים כאלה, תוך מתן עדיפות לאומדן הוגן המבוסס על עדויות אמינות.