רע"א 11613-01-24

תקציר

פסק הדין מתייחס לשלוש החלטות שניתנו על ידי בית משפט קמא בנוגע לבקשה לאישור פסק בוררות ובקשה לביטולו. ערכאת הערעור מקבלת את הערעור ודוחה את החלטות בית המשפט קמא. בית המשפט קובע כי מרגע שמוגשת בקשת ביטול במועד, לא ניתן להיעתר לבקשת האישור עד להכרעה בבקשת הביטול. שגה בית משפט קמא בכך שאישר את פסק הבוררות מבלי להתייחס לבקשת הביטול. יתר על כן, בבואו להתמודד עם בקשת ביטול שהוגשה לבית משפט אחר, היה על בית משפט קמא להפנות את בקשת האישור לבית משפט זה או לדחותה. הסמכות העניינית בבקשות צריכה להיקבע על ידי בית הדין לעבודה, שם הוגשה בקשת ביטול. לבסוף, פסק הדין מציין כי נראה כי החלטת הבורר המעניקה סעד זמני מעוררת קשיים, לרבות שלילה אפשרית של זכותו של המבקש להתגונן והיעדר התחשבות בגורמים הנדרשים. פסק הדין המאשר את פסק הבוררות מבוטל, והעניין מוחזר לבית הדין לעבודה לצורך קביעת סמכות עניינית ולאחר מכן דיון בבקשות הביטול והאישור. המשיב מצווה לשאת בהוצאותיו של המבקש, והביטחון יוחזר למבקש.