ת"צ 56967-05-13

תקציר

פסק הדין דן בשתי בקשות לאישור תובענות ייצוגיות נגד מדינת ישראל, הראשונה היא משרד הבריאות והשנייה היא צה"ל, בנוגע למדיניות גביית תשלום מאזרחים בגין קבלת מידע רפואי אישי. בית המשפט מחליט כי התשלומים הנגבים על ידי מוסדות המדינה אינם מסווגים כמסים, אגרות או תשלומי חובה, שהם הקטגוריות היחידות בהן ניתן להגיש תובענות ייצוגיות לפי סעיף 11 לחוק תובענות ייצוגיות. במקום זאת, תשלומים אלה נחשבים למחירים שכן הם ניתנים תמורת שירות, ונלווים לרשות הממשלתית העיקרית. לפיכך, הבקשות לאישור תובענה ייצוגית נדחות מאחר שאינן עומדות בדרישות לפי פריט 11. בנוסף, בית המשפט מציין כי המוסדות מוסמכים לגבות תשלום עבור רשומה רפואית וכי היעדר תשלום מוסדר אינו מרמז על כך שיש לספק את השירות בחינם. מחוק זכויות החולה עולה כי הכוונה היא שהשירות יינתן בתשלום, כאשר הסכום המרבי ייקבע על ידי שר הבריאות. יתר על כן, החוק הספציפי, חוק זכויות החולה, גובר על החוק הכללי, חוק חופש המידע, בכל הנוגע למסירת רשומה רפואית. לבסוף, נדחות הטענות הנוספות שהעלה המבקש, לרבות הטענה כי המוסדות נחשבים לרשויות.