ת"א 42166-11-16

תקציר

השופט בחן בקפידה את הראיות והטיעונים שהוצגו על ידי שני הצדדים לפני קבלת החלטה. ראשית, התביעה וההודעה לצד השלישי מתקבלות, ואילו ההודעה לצד הרביעי נדחית. האירוע המדובר עסק בקריסת תקרה במסעדה, שפגעה בתובערת, אורחת במקום, וגרמה לה לבהלה ואימה. אין בהירות לגבי הסיבה המדויקת לאירוע, אך ניכר כי הוא נבע מגורמים פנימיים במסעדה, הקשורים לבטיחות התקרה או העבודות שבוצעו בה. הן בעל המסעדה והן הקבלן לא הביאו ראיות לכך שלא התרשלו, ובכך העבירו את נטל ההוכחה אליהם. מכיוון שלא הצליחו להוכיח מי מהצדדים אשם, הם נושאים באחריות משותפת לנזקי התובע. באשר להודעה לצד הרביעי, המייצג חברת ביטוח, הפוליסה המדוברת אינה מכסה את האירוע שהתרחש כחצי שנה לאחר סיום העבודות על תקרת המסעדה. עדות הקבלן ומסמכי המדיניות תומכים במסקנה זו. מעבר לנזקי התובע, ההערכות הרפואיות משתנות. המומחה מטעם התובעת קבע נכות לצמיתות בשיעור של 6%, ואילו המומחה מטעם הנתבעים לא מצא נכות. המומחה מטעם בית המשפט קבע נכות זמנית בשיעור של 100% במהלך חופשת המחלה של התובע, שנמשכה עד סוף מאי 2013. השופט מקבל את חוות דעתו של המומחה שמונה על ידי בית המשפט, שכן התובע לא סיפק הצדקה מספקת לסטות ממנה. לפיכך, התובע אינו זכאי לכל פיצוי בגין נכות רפואית לצמיתות. בגין נזקים לא ממוניים, כגון כאב וסבל, נפסק לתובע סך של 30,000 ₪, בהתחשב בחומרת האירוע והשפעתו הנפשית. כמו כן נפסקו לתובעת 6,000 ₪ בגין אובדן שכר, שכן אין די ראיות לקשר ברור בין האירוע לבין אובדן הכנסתה הנטענת. סכום זה סביר, בהתחשב בתקופת אי הכושר ובאינדיקציות לכך שהיא נזקקה לטיפול זמן קצר לאחר התאונה. כמו כן נפסקו לתובע 1,000 ₪ כל אחד עבור עזרה לזולת והוצאות רפואיות ונסיעות. פסיקות אלה מבוססות על האופי הזמני של פציעותיה, היעדר ראיות משמעותיות התומכות בנזקים גבוהים יותר, והזמן שחלף מאז האירוע. סיכומו של דבר, תביעת התובעת כנגד הנתבעים, לרבות המסעדה והקבלן, מתקבלת. הם חייבים ביחד ולחוד לפצות את התובע בסך 38,000 ₪, בצירוף שכ"ט עורך דין והוצאות משפט בסך 9,000 ₪. הצד השלישי, לעומת זאת, אינו אחראי כלפי התובע, וההודעה אליו נדחית. הנתבעים והצד השלישי יישאו בסכומים אלה באופן שווה בינם לבין עצמם. כל צד יישא בהוצאותיו ביריבות ביניהם. יש לקיים את פסק הדין תוך 30 יום מיום הגשתו, אחרת יהיו בו הפרשי הצמדה וריבית.