תא"מ 2853-07-20

תקציר

השופט פותח בהקדמה כי יש לדחות את התביעה שכן היא מופרכת ומוגשת במטרה אחת ויחידה לעכב את זכותו של הנתבע לטיפול רפואי במכה. התביעה, הדורשת פיצויים בסך 42 אלף שקל, נדחית במלואה מחוסר ראיות ונמצא כי מדובר בניצול לרעה של ההליך המשפטי. גרסת התובע לאירועים אינה מתקבלת, והשופט מצדד בגרסתו של הנתבע. השופט מדגיש את חוסר אמינותו של התובע ומציין כי הוא לא הביא חוות דעת או עדים מומחים שיתמכו בטענותיו, למרות שניתנה לו ההזדמנות לעשות כן. בנוסף, השופטת מדגישה כי התובע מכיר את עסקי המכולות ובדק את המכולות טרם רכישתן, כך שלא סביר שהוא הוטעה. השופט בוחן את הוראות חוק המכר ומגיע למסקנה כי התובע לא פעל על פיהן, דבר המערער עוד יותר את טענותיו. גם טענת התובעת לביטול העסקה מחמת טעות נדחית שכן הטעות נוגעת לכדאיות העסקה, שאינה מוכרת לפי חוק החוזים. גרסת הנאשם, לעומת זאת, נמצאה קוהרנטית ואמינה. השופט מורה לתובע לשאת בהוצאות המשפט של הנתבע, בסך 7,500 ₪, ופוסק כי יש להפעיל את תיק ההוצאה לפועל. פסק הדין הוא לטובת הנתבע, והתובע מקבל הודעה על זכותו לערער על ההחלטה.