ע"פ 2068/16

תקציר

בית המשפט דוחה את ערעורו של המערער על הרשעתו בעבירות מין שבוצעו בבתו. הראיות תומכות בהרשעה באישום הראשון והשני, ואין בערעור נימוקים ממשיים לדחייתם. באשר לאישום השלישי הודה המערער בבריונות ובהשפלת ילדיו, דבר המאשש את עדויותיהם של אמו, אחיו ואחותו של הקורבן. פסק דינו של בית משפט קמא, אשר הרשיע את המערער, מבוסס היטב. גם ערעורו של המערער על גזר דינו נדחה, שכן בית המשפט מוצא את טענותיו בלתי משכנעות. אווירת הפחד שנוצרה בעקבות התעמרות המערער וניצול סמכותו ההורית על בתו מחייבת ענישה מחמירה. בית המשפט אינו מקבל את ניסיונו של המערער להטיל את האשמה על הקורבן ושוקל את חוסר החרטה והכחשת האישומים. זאת ועוד, הנזק הנפשי החמור שנגרם לקורבן והיעדר רגשות התנצלות שהביעה המערערת מצדיקים ענישה חמורה. בהתחשב בחומרת העבירות ובמקרים דומים, בית המשפט מחליט להחמיר את העונש ל-15 שנות מאסר ולהעלות את הפיצוי שנפסק לנפגע ל-75,000 ₪. השופט מזוז והשופטת ברון מסכימים עם פסק הדין.