ת"א 45662-02-21

תקציר

התובע, אשר רכש נכס שהושכר לנתבע, ביקש לפנות את הנתבע ולחייבו בגין חריגות בניה ותוספות והיטל השבחה. התובעים לא הוכיחו כי חויבו על ידי הנתבעת בסך של 26,583.2 ₪, ותביעתם בסכום זה נדחתה בשל אי הבאת ראיות ואי התאמה בטיעוניהם. בית המשפט מצא כי הנתבע אכן ביצע עבודות שיפוץ בניגוד להסכם השכירות שלו עם המשכיר הקודם. עם זאת, התובעת לא הוכיחה כי ניהלה משא ומתן בתום לב עם הנתבעת לגבי גובה דמי השכירות הנוספים כנדרש בהסכם השכירות, ואף לא הביאה ראיות מספיקות לדמי השכירות המתאימים לתוספות. בנוסף, דחה בית המשפט את תביעת הפינוי, שכן התובעת לא פעלה בהתאם לנוהל הביטול הקבוע בהסכם השכירות ובמקום זאת בחרה להמשיך בתביעה. ההסכם מחייב את המשכיר לדרוש תחילה מהשוכר לפרק את התוספות ורק לאחר מכן לשלוח הודעת ביטול בכתב בהתראה של 30 יום. הנתבע חויב לשלם לתובע 10,000 ₪ שכר טרחת עורך דין ו-2,000 ₪ הוצאות משפט בתוך 30 יום, שכן בית המשפט ראה בהגנתו מתחמקת ואחראית להארכת ההליכים. לשני הצדדים יש זכות לערער על פסק הדין כעניין שבדין.