תו"ב 17656-06-20

תקציר

בטח, להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין: **ניתוח משפטי של גזר דין בתו"ב 17656-06-20 מדינת ישראל נ' קאליש** **מבוא:** פסק הדין דן בעניינו של הנאשם, שמעון יואל קאליש, אשר הורשע בעבירה של אי-קיום צו שיפוטי לפי סעיף 246 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"). מדובר בעבירה של אי-ציות שלישית במספר, כאשר צו ההריסה המקורי ניתן עוד בשנת 2005. פסק הדין מתמקד בקביעת העונש ההולם, תוך התחשבות במכלול הנסיבות, במיוחד לאור תיקון 116 לחוק, שנועד להחמיר את הענישה על עבירות בנייה. **עובדות והליכים קודמים:** 1. **העבירה המקורית:** הנאשם ביצע בנייה בלתי חוקית בהיקף של 11 מ"ר בנכס בירושלים. 2. **צו ההריסה הראשון:** ביום 1.9.2005 נגזר דינו של הנאשם, והוא נצטווה להתאים את הבנייה להיתר, לרבות באמצעות הריסה, לא יאוחר מיום 1.9.2006. 3. **אי-ציות ראשון:** ביום 16.5.2011 נגזר דינו של הנאשם בגין אי-קיום הצו, ומועד ההריסה הוארך עד ליום 1.2.2012. 4. **אי-ציות שני:** ביום 26.3.2019 נגזר דינו של הנאשם בגין אי-קיום נוסף, ומועד ההריסה הוארך עד ליום 26.3.2020. 5. **האישום הנוכחי:** הנאשם הואשם באי-קיום הצו השיפוטי בין התאריכים 27.3.2020 ל-4.5.2020. 6. **ההרשעה:** ביום 13.10.2021 הודה הנאשם בעובדות כתב האישום והורשע. **דיון והכרעה – עקרונות משפטיים וחידושים:** 1. **עקרון ההלימה ומתחם העונש ההולם:** בית המשפט בחן את מתחם העונש ההולם בהתאם לסעיף 40ב לחוק העונשין, התשל"ז-1977. קביעת מתחם העונש כללה התחשבות בערך החברתי שנפגע, מידת הפגיעה, מדיניות הענישה הנהוגה ונסיבות ביצוע העבירה. 2. **תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה:** בית המשפט הדגיש את מטרותיו של תיקון 116, אשר נועד להכביד על עברייני בנייה באמצעות החמרת הענישה, בעיקר הכלכלית, במטרה להפוך בנייה בלתי חוקית לפרויקט ש"שכרו יוצא בהפסדו" ולהגביר את ההרתעה. בית המשפט ציטט את דברי ההסבר להצעת החוק, המדגישים את המניע הכלכלי כגורם מרכזי בעבירות בנייה. 3. **חומרת עבירת אי-קיום צו שיפוטי:** בית המשפט חזר והדגיש את חומרתה של עבירת אי-קיום צו שיפוטי, הפוגעת הן בערכים המוגנים בחוק התכנון והבנייה והן בשלטון החוק ובאמון הציבור ברשויות. הנאשם, על ידי התעלמות מודעת מהצו, מפגין יחס מזלזל כלפי שלטון החוק. הובאו אסמכתאות לפסיקת בית המשפט העליון, המדגישה את החומרה המיוחדת של עבירה זו. 4. **נסיבות ביצוע העבירה (סעיף 40ט לחוק העונשין):** * **היקף העבירה:** 11 מ"ר – נחשב להיקף קטן. * **תקופת ההפרה:** למרות שהאישום מתייחס לתקופה קצרה יחסית (כחודש), מדובר באי-ציות שלישי, והבנייה הבלתי חוקית עומדת על תילה למעלה מ-17 שנה. * **הנזק:** הותרת בנייה בלתי חוקית על כנה לאורך שנים, תוך פגיעה בעקרונות התכנון וזלזול ברשויות האכיפה. 5. **התחשבות במצב הכלכלי (סעיף 40ח לחוק העונשין):** הנאשם טען למצב כלכלי קשה, אך לא צירף מסמכים תומכים, דבר שהקשה על התחשבות משמעותית מצד בית המשפט. 6. **מדיניות ענישה נוהגת:** בית המשפט התייחס לפסיקה במקרים דומים, תוך ציון מקרים בהם הוטלו קנסות והתחייבויות, ובמקרים אחרים אף מאסר על תנאי. ההשוואה למקרים אחרים (תו"ב (י-ם) 66227-11-19, תו"ב (י-ם) 14707-08-19) מציגה טווחי קנסות שונים, אך מעידה על מגמה של הטלת קנסות והתחייבויות. 7. **קביעת מתחם העונש:** לאור כל השיקולים, לרבות היותו של הנאשם עבריין בנייה סדרתי (אי-ציות שלישי), ובהתאם לתיקון 116, העמיד בית המשפט את מתחם העונש ההולם לקנס בטווח שבין 9,000 ₪ ל-24,000 ₪. 8. **קביעת העונש בתוך המתחם (סעיף 40יא לחוק העונשין):** * **נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה:** בית המשפט התחשב בכך שלנאשם 12 ילדים, וכי קנס גבוה עלול לפגוע ברווחתם. * **התקדמות הליכי ההסדרה:** הנאשם טען כי הבנייה נמצאת בהליכי תמ"א 38 וכי צפוי היתר. בית המשפט נתן לכך התחשבות מוגבלת, שכן היתר אינו בהישג יד. * **עונש מותנה:** בית המשפט לא הטיל מאסר על תנאי, בין היתר בשל מצבו הבריאותי של הנאשם והיקף הבנייה הקטן יחסית. עם זאת, לאור ההפרה המתמשכת, הוטלה התחייבות כספית. 9. **החידוש לעניין צו התאמה/הריסה:** בית המשפט אימץ את הפרשנות האחרונה של בית המשפט המחוזי, לפיה במקרה של הפרת צו התאמה/הריסה, אין להאריך את המועד לצו הקיים, אלא יש להטיל צו חדש. גישה זו נועדה להגביר את האפקטיביות של צווים אלו ולמנוע "התיישנות" של הפרות. **העונשים שהוטלו:** 1. **קנס:** 14,000 ₪, שישולם ב-28 תשלומים חודשיים. 2. **התחייבות כספית:** 14,000 ₪, שלא לעבור עבירות של אי-קיום צו שיפוטי במשך 24 חודשים. 3. **צו התאמה/הריסה חדש:** החל מיום 26.3.2023, המורה על התאמת הבנייה או הריסתה. מובהר כי אי-קיום הצו החדש עלול להוביל להגשת כתב אישום נוסף. **סיכום:** פסק הדין מדגים את הגישה המחמירה של בתי המשפט כלפי עבירות אי-קיום צו שיפוטי בתחום התכנון והבנייה, במיוחד לאור תיקון 116 לחוק. בית המשפט שואף לאזן בין הצורך להגן על שלטון החוק והאינטרס הציבורי, לבין נסיבותיו האישיות של הנאשם. ההחלטה להטיל צו חדש במקום הארכת הצו הקיים מהווה חידוש פרוצדורלי שמטרתו להבטיח מימוש יעיל של צווים שיפוטיים.