ערר 95236/07

תקציר

פסק הדין דוחה את ערעורם של המערערים, אשר תבעו פיצוי בגין פגיעה בנכסיהם עקב תכנית חדשה שאישרה מסילת רכבת קלה תת-קרקעית בצמוד לאדמותיהם. הטענה המרכזית היא כי הנזק הנטען נקבע כבר בתכניות קודמות, ובפרט בתמ"א 23/א', אשר סימנה באופן ברור את תוואי הרכבת הקלה הגובלת במקרקעי המערערים. בפסק הדין מודגש כי המשיבים הוכיחו כי התכנית החדשה לא גרמה לנזק נוסף והייתה ספציפית דיה בסימונים. טענות המערערים, שמהן עלה כי התוואי עלול לסטות מהתוואי המסומן, נדחו מחוסר ראיות והוכחות. יתר על כן, בית המשפט מצדד במשיבים במספר נקודות נוספות, ובהן המתודולוגיה של שמאי המערערים, אי הפיצוי של נזקים מסוימים הנטענים, והיעדר פירוט וראיות שהוצגו לאחרים, בעיקר השפעות פסיכולוגיות. ההחלטה קובעת כי המערערים יישאו בהוצאות שני המשיבים, בסך 7,000 ₪ בתוספת מע"מ. פסק הדין ניתן פה אחד וסופי, ביום 21 בינואר 2010.