רע"פ 7431/10

תקציר

במקרה זה, המבקש, שהיה קטין באותה עת, עמד בפני פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה בשל עבירות של חבלה ברכב. תחילה גזר בית המשפט לנוער על המבקש תקופת פסילה של 15 חודשים החל מיום 21.2.2010. בעקבות ערעור הסכים בית המשפט המחוזי בנצרת, בשבתו כבית משפט לנוער, להפחית את התקופה בפועל ל-12 חודשים. המבקש הוסיף וערער, וטען כי הפסילה צריכה להתחיל מיום שהודה בעבירות, 1.11.2009. מנגד, המשיב עמד על כך שהפסילה תתחיל ממועד הגשת תצהיר המצהיר על אי החזקת רישיון נהיגה, כמפורט בתקנה 557(ב) לתקנות התעבורה. בסופו של דבר צידד בית המשפט במבקש, והסכים להתחיל את הפסילה מיום גזר הדין, 21.2.2010, שכן הדבר עולה בקנה אחד עם הפרקטיקה המשפטית המקובלת בה הנאשם מעולם לא החזיק ברישיון. בית המשפט ציין כי דרישת תצהיר לפי תקנה 557(ב) אינה נחוצה במקרים כאלה, והדגיש כי התקנה חלה רק על מי שהחזיק בעבר ברישיון. ההחלטה הכירה בצורך בהנחיות ברורות יותר לגבי מצבים כאלה, והציעה כי על מחוקק המשנה לחדד את החובות על פי התקנה כדי למנוע עמימות נוספת. פסק דין זה מבהיר כי לגבי מי שאינו מחזיק ברישיון, תקופות הפסילה צריכות להתבסס על מועד גזר הדין, ללא צורך בתצהירים נוספים.