ב"ל 24003-08-22

תקציר

בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, נדונה תביעתו של מר אוהד אסולין נגד המוסד לביטוח לאומי, בנוגע לדחיית תביעתו להכרה באירוע מיום 15.10.2021 כתאונת עבודה. המחלוקת המרכזית נסובה סביב רישומו של התובע כעובד עצמאי במוסד לביטוח לאומי במועד הפגיעה. **המסגרת החוקית:** החוק הרלוונטי הוא חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995. סעיף 75(א)(2) לחוק מגדיר "מבוטח" לצורך ביטוח נפגעי עבודה, כעובד עצמאי. סעיף 77(א) לחוק קובע שתנאי לזכאות לגמלה לפי פרק זה הוא שהתובע היה, בעת הפגיעה, רשום במוסד כעובד עצמאי, או "שעשה את המוטל עליו כדי להירשם". תקנות הביטוח הלאומי (רישום), התשכ"ג-1963, מפרטות את חובות הרישום. תקנה 5א(א) קובעת כי על עובד עצמאי חלה חובת רישום בתוך 90 ימים מיום תחילת עבודתו כעצמאי. **ההלכה הפסוקה:** בית הדין הארצי לעבודה הדגיש בפסיקותיו, כפי שצוטטו בעניין קעדאן, כי מבחן "עשה את המוטל עליו כדי להירשם" הוא מבחן התנהגותי, הבוחן את סבירות הפעולות שנקט המבוטח בפועל ולא את כוונותיו או תום ליבו. הדבר כולל את חובתו של המבוטח לעקוב אחר הליכי הרישום, גם כאשר הוא נעזר בשירותיו של רואה חשבון. פתיחת תיקים ברשויות אחרות (כמו מס הכנסה ומע"מ) אינה פוטרת מרישום במוסד לביטוח לאומי. **עובדות המקרה:** * התובע, מר אוהד אסולין, עבד כשכיר עד מאי 2020. * בין יוני 2020 לאוגוסט 2021 קיבל דמי אבטלה וסייע לאביו בעסק ללא תמורה. * בחודש אוגוסט 2021 החליט התובע לקחת על עצמו את עסק אביו כעסק עצמאי, והוציא חשבונית ראשונה ב-15.8.2021. * ב-4.10.2021 פנה התובע לרשות המיסים, נפתח לו תיק עוסק מורשה החל מ-1.10.2021, והוא קיבל תעודת עוסק מורשה. * באותו יום (4.10.2021), פנה התובע למשרדו של רואה החשבון שלו, מר טוני קזעורה, לצורך הסדרת רישומו כעצמאי במוסד לביטוח לאומי. מולא עבורו טופס "דין וחשבון רב שנתי" למוסד, והתובע חתם על ייפוי כוח לרואה החשבון. טופס ייפוי הכוח הועבר למוסד בפקס באותו היום. * ב-7.10.2021 קיבל התובע אישור על ייפוי הכוח לרואה החשבון. * ב-19.10.2021 הגיש רואה החשבון את טופס "דין וחשבון" למוסד לביטוח לאומי, והחל מ-25.10.2021 עודכן מעמדו של התובע כ"עובד עצמאי". * ביום 15.10.2021, נפגע התובע בידו בעת העבודה. **הכרעת בית הדין:** בית הדין האזורי לעבודה קיבל את התביעה וקבע כי התובע עשה את המוטל עליו כדי להירשם כעובד עצמאי עובר למועד התאונה. **נימוקים עיקריים להחלטה:** 1. **תחילת הפעילות כעצמאי:** נקבע כי התובע החל לפעול כעצמאי באוגוסט 2021, בהתאם לחשבונית הראשונה. מועד זה עומד במסגרת 90 הימים הקבועים בתקנות הרישום לתחילת פעילותו כעצמאי. הטענות שהחל לפעול לפני כן לא הוכחו. 2. **פעולות הרישום:** התובע פנה לרשות המיסים ב-4.10.2021, קיבל תעודת עוסק מורשה, ובאותו היום פנה לרואה חשבון לצורך רישומו בביטוח לאומי. רואה החשבון מילא את הטפסים הדרושים וחתם על ייפוי כוח. 3. **הגשת הטפסים למוסד:** רואה החשבון הגיש את טופס "דין וחשבון" למוסד ב-19.10.2021, שבעה ימי עבודה בלבד לאחר הפגישה אצל רואה החשבון, וזאת בשיטת העבודה שהייתה נהוגה באותה עת (הנחת מסמכים בתיבת שירות). 4. **הבחנה מהלכות קודמות:** בית הדין הבחין בין מקרה זה למקרים שבהם נקבע כי המבוטח לא עשה את המוטל עליו. כאן, לא מדובר בפעולה של "שגר ושכח" או באחריות שמוטלת על המבוטח בלבד. לא ניתן לצפות ממבוטח שפנה לגורם מקצועי (רואה חשבון) שיידרש לברר את סטטוס הגשת המסמכים תוך 10 ימים, במיוחד כאשר טרם הגיע מועד התשלום הראשון. השיהוי של שבוע-עשרה ימים עד להגשת הדין וחשבון על ידי רואה החשבון, אינו עולה כדי מחדל של התובע. 5. **תום לב:** אף על פי שהמבחן הוא התנהגותי, התנהלותו של התובע, שפנה לגורם מקצועי מיד עם תחילת פעילותו העצמאית, מעידה על כוונה להסדיר את מעמדו. **תוצאה:** התביעה התקבלה. התובע יראוהו כמי שעשה את המוטל עליו להירשם כעצמאי במוסד לביטוח לאומי, ולפיכך זכאי להכרה באירוע מיום 15.10.2021 כתאונת עבודה. הנתבע יישא בהוצאות התובע בסך 5,000 ש"ח.