ע"א 3664/07

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של תביעות אזרחיות מאוחדות שנדונו בבית משפט השלום בתל אביב-יפו בנוגע לתביעות כספיות הדדיות בין פרופסור לאנדוקרינולוגיה, המשמש כיועץ שלישוני, לבין יזם רופא שיניים. המקרים עוסקים במיזם עסקי משותף המוצע בין שני הצדדים, בשם "פרויקט פנג'אה". המשיבה, שגילתה עניין בפרויקט והשקיעה זמן ומאמץ בקידומו, טענה כי היא זכאית לשכר ראוי של 57,000 ₪ עבור עבודתה. מנגד, טענה המערערת כי קיימת ביניהם שותפות סימטרית ודרשה מהמשיבה לכסות מחצית מהוצאות הפרויקט. בית משפט קמא, בראשות השופט אריה אטיאס, פסק לטובת עמדת המשיבה וקיבל את תביעתה לשכר עבודה בשיעור של 250$ לשעת עבודה, שבית המשפט ראה לו סביר בהתחשב במומחיותו של המשיב. בית המשפט ביסס את החלטתו על מהימנות גרסתו של המשיב לאירועים, הנתמכת בעדים נוספים, ומצא כי המערערת לא הצליחה להוכיח את קיומם של יחסי שותפות. משכך, חויב המערער לשלם למשיב שכר עבודה בסך 23,625 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין וחיובים נוספים. המערער ערער על פסק הדין, ובתחילה ערער עליו "לאורך כל החזית". עם זאת, במהלך הטיעונים בעל-פה, משך המערער את הערעור בעניין תביעתו שלו (ת"א 41199/05), ולמעשה קיבל את קביעתו של בית משפט קמא בעניין השותפות. יתר הערעור (ת"א 70642/04) התמקד בתביעת המשיב לשכר, כאשר המערערת טענה כי שגה בית משפט קמא בקביעת השכר הראוי ללא ראיות מספיקות. ערכאת הערעור, בדיונה, התייחסה בקצרה לסוגיית השותפות, ולא מצאה כל טעות במסקנתו של בית משפט קמא כי לא התקיימו יחסי שותפות בין הצדדים. באשר לזכאותו של המשיב לשכר, הגיע בית המשפט למסקנה כי קביעת שכר ראוי אינה בגדר הידע השיפוטי ויש להתבסס על ראיות שהוצגו. בית המשפט מצא כי הצהרתה המעורפלת של המשיבה בדבר שכרה הרגיל בסך 250 דולר לשעה אינה ראיה מספקת לקביעת השכר הראוי לעבודה שביצעה בתיק זה. משכך, התקבל הערעור ככל שהתייחס לתביעת המשיב לשכר. פסק הדין המקורי שפסק למשיבה שכר עבודה בוטל, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו. כספי הערבות הוחזרו למערער, והמזכירות הופנתה למסור את פסק הדין לבאי כוח הצדדים. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים ביום 13.4.2010.