בע"מ 8457/11

תקציר

המבקשת ביקשה רשות ערעור על החלטה בדבר פרשנות הסכם פשרה לגירושין, הנוגעת באופן ספציפי לתשלום הוצאות ומיסים הנובעים משימוש או השכרה של חנות. עם זאת, השופט הגיע למסקנה כי יש לדחות את הבקשה מבלי להתחשב בתשובת המשיב. לדברי השופטת, גם אם פרשנותה של המבקשת להסכם הגירושין הייתה נכונה, עדיין הבקשה הייתה נדחית. אכן, השופט הדגיש כי רשות הערעור ניתנת במשורה ורק במקרים חריגים בהם היא מעוררת שאלה משפטית החורגת מהאינטרסים של הצדדים או כדי למנוע עיוות דין. במקרה דנן, המבקשת לא הצליחה להוכיח את טענתה כי הסכומים הנתבעים היו בגין השכרת החנות בלבד. זאת ועוד, השופטת ציינה כי המבקשים לא הביאו ראיות מספיקות לתמיכה בטענתם, ונטל ההוכחה מוטל עליהם. השופטת דחתה גם את טענת המבקש כי דברים שנאמרו על ידי בית המשפט המחוזי במהלך הדיונים יצרו ציפייה לתוצאה שונה, והדגישה כי בית המשפט אינו כבול להצעות שהועלו במהלך הצעות שהתפשרו. מאחר שהמבקשים לא הביאו ראיות מספיקות לביסוס טענתם, החליט השופט לדחות את הבקשה מבלי לפסוק הוצאות למי מהצדדים, בהינתן שלא התבקשה תגובת המשיב.